אריק – "גרזן הדם" Erik bloodaxe – לוחם ומלך ויקינגי נועז או "אח רוצח"?

אריק היה  הבן האהוב, וקרוב לוודאי הכי מבוגר, מבין הרבה ילדים של מלך האראלד בהיר השיער של נורבגיה. המסורת מספרת על 20 ילדים שהיו לו, ואריק הבטיח את מקומו כיורש ברציפות על ידי רציחתם ההדרגתית של אחיו אחד אחר השני. וכך הוא זכה בכינוי אריק "גרזן הדם" , בכתבים הלטיניים כונה " האח הרוצח " נראה שלמילה דם בהקשר המשפחתי , יוחס פירוש  שונה מזה המוכר לנו . בהתייחס לבריתות של נורבגיה. היסטוריונים מודרניים, מסכימים שהטריטוריה המלכותית  של האראלד הייתה יותר המוגבלת. קרוב לוודאי  בצד המערבי, אף על פי שהוא אולי בפועל החזיק כוחות  באזורים אחרים כתוצאה מהאיחוד עם שליט אחר

אופי שלטונו של האריק בנורבגיה היה כנראה נוקשה ולא פופולארי , ומלכותו אותגרה על ידי האח האקון  האח היחיד ששרד משרשרת  הרציחות  של אריק . .

 האקון הביא את נושא הכתר לבבית המשפט של  אטאלסטאן, מה שעלה בקנה אחד עם האינטרס של האטאלסטאן  שנהג לטפח את הילדים של בעלי ברית פוטנציאלים בעתיד . .

האקון הפליג לנורבגיה על מנת לתבוע בחזרה את הכתר הירושה שלו, כאשר הגיעה הידיעה על בואו , אריק ברח לאנגליה. לפי הסיפורים, הוא התקבל על ידי אטאלסטאן, על רקע הידידות  שהייתה בין אטאלסטאן ואביו  של אריק הארלד בהיר השיער. הוא מונה למשנה למלך של נורתאמבריה אבל תחת הסמכות של אטאלסטאן

העדות, שאריק בתחילה נעשה מלך של נורתאומבריה בהזמנה של אטאלסטאן נראית במבט ראשון סותרת  את הכתבים באנגלית ומקורות איריים. לפי כתבי  כתבי האנגלו סקסון  והיסטוריות איריות שונות, אריק הוכתר כמלך על ידי הנורתאומבריה ב947 או 948, כמה שנים אחרי המוות של אטאלסטאן, ולמרות התנגדותו של  אידראד אחיו  של אטאלסטאן

מלחמות השליטה על נורתאומבריה

על פי סיפורי המלכים אטאלסטאן מינה את אריק לשליטה של נורתאומבריה על מנת להגן על האדמה נגד דנים ושודדים אחרים, והסיפור של אגיל אומר לנו מפורשות שהתפקיד שלו היה להגן על האדמה נגד הסקוטים והאירים. שוב, לגמרי עקבי עם התמונה היותר רחבה של המלכות של אטאלסטאן. ההתרחבות הטריטוריה והסמכות של המלכות של אסקס, הציגה איום לכל המלכויות היותר קטנות באיים הבריטיים, ואטאלסטאן חזה את הסכנה של איחוד של שליטים מקומיים  כמו המלכים של הסקוטים ושליטים ויקינגים של דאבלין כנגדו .
נורתאומבריה החליפה ידיים לעתים קרובות בשנת 940 כשסיעות שונות ניסו לנגוס במלכות.

המלכות של נורתאומבריה סיפק איזור חיץ שימושי לשניהם אטאלסטאן והסקוטים, ושניהם דאגו שאזור זה ישלט על ידי בעלי בריתם. לאחר מותו של אטאלסטאן ב939,על הירושה שהותיר נלחמו צאצאי המלך אטאסטאן  ושל דבלין.
מיד לאחר מותו  של אטאלסטאן , אריק פעל על פי האינטרס שלו מאשר כמשנה  למלך לשושלת של אסקס . מה שברור שבתקופה הקצרה של 5 שנות מלוכה, היה אריק במאבק עם יריביו על השליטה בנורתאומבריה , תקופה שמשקפת את אי יכולתו לשמור על מעמדו מול היריבים מאסקס ודבלין.

מפלתו של אריק

מפלת האריק ומותו בסטאינמור ב954 הביאו סוף לעצמאות ויקינגית בנורתאומבריה 
ההיסטוריה של סקסון מספרת שאריק שהה רק בתקופות מסויימות בנורתאומבריה  משום שחשב שהיא  אינה  עשירה מספיק  על מנת לתמוך בשולשלת שלו . לעיתים קרובות יצא לפשיטות  בסקוטלנד ובים האירי זאת, הגם מעבר למניע של רצון לבזוז,
זה התאים לאופיו של אריק לבדוק את כוחו עם המלכים של שושלת דאבלין, שהייתה בעלת השפעה באזור הים האירי.
המקורות בסיפור מסכימים שאריק נהרג בקרב. יחד עם חמשה מלכים, ושאריק נהרג במארב על ידי מאככוס, הבן של אולף, קרוב לוודאי משושלת של דאבלין. יתכן שהיה בנו של המלך של דאבלין, ויריבו של אריק על השליטה בנורתאומבריה בסוף 940.

מותו של  אריק בסטיינמור ב954 הביא לקץ העידן הויקינגי העצמאי בנורתאומבריה.
לעיתים מתייחסים לזה כסוף תקופת  הויקינגית  הראשונה, אף על פי שהויקינגים המשיכו לפשוט על אנגליה  ב980. ההתנחלות באירלנד, סקוטלנד וויילס המשיכו ברחבי התקופה והתאריך הזה מצוין רק בהקשר לכתבים ההיסטוריים באנגלית .

מכל מקום על פי המסורת  הדמות של אריק מונצחת  על ידי הפואמה הסקלדית  ( " השם של אריק " ), שמתארת את הכניסה ההרואית של אריק לתוך ואלהאלה – גן העדן הויקינגי- וקבלתו הרצויה על ידי האלים אחרי מותו בקרב בסטיינמור, כגיבור היסטורי שמת בשדה הקרב .
כך או כך, יש לנו מידע מועט  להבנה שלנו על הדמות ההיסטורית מאחורי האגדה של אריק " גרזן הדם " .עדיין מומלץ לספר בטיול לנורבגיה על מעלליו

הכותב – מרום איתמר – .M.A מדריך לסקנדינביה, מחבר הספר "עלייתם ושקיעתם של הויקינגים -200 שנות הגמוניה – מאות ה-8-10", ומנהל אתר http://tour4less.co.

מדריך טיול לנורבגיה