הטבח בקרינגן

                                                                                                  הטבח  בקרינגאן                                               

 

הקרב של קרינגאן היה מארב שנעשה על ידי מליצית איכרים נורבגית נגד חיילי שכיר חרב סקוטיים שהיו בדרכם לתגבר את הצבא השוודי במלחמת קלמר.

לכל הדעות, הקרב נשא אופי של טבח כיוון שרבים  מהכוח הסקוטי לא נהרגו בקרב פנים אל פנים  אלא  נטבחו  לאחר שאיבדו את היכולת להילחם , לאחר שנפגעו מעצים ואבנים שדורדרו עליהם מהרכס.

הכוחות הסקוטיים באופן חלקי גויסו, על ידי סר ג'יימס , כנראה נגד העדפתו של ג'יימס 6, שצידד בדנים במלחמה.

שתי אניות הפליגו מדאנדי  וקיטנס באוגוסט, נפגשו באזור אורקני  והפליגו לנורבגיה.
כיוון  שדרכי הים נחסמו על ידי כוחות דניים במלחמת קלמר, הכוחות הסקוטיים החליטו להמשיך  בדרך היבשה  לשבדיה  כפי שכוחות  סקוטיים והולנדיים אחרים עשו  לפני כן .
ב20  אוגוסט האניות נחתו באיסיופיורד בחבל מור  ורומסדל,  כנראה, הוטעו במכוון ונחתו בחוף שפני השטח שלו היו קשים

התושבים הנורבגים שהוזהרו מבעוד מועד על הפלישה, וקרוב לוודאי משולהבים מהטבח של מגויסים נורבגיים שנהרגו במקומות אחרים גויסו לפגוש את האויב.
האגדה מספרת שהשריף לארס הגה, בא לכנסיה עם קרדום קרב, הכה את זה על הרצפה וצעק :
" שכולם ידעו ,האויב בא לאדמה שלנו " .

הכוחות הסקוטיים התקדמו דרומה, והיו תחת מעקב של מתצפתים  נורבגיים.

הכוחות הסקוטיים כללו שתי פלוגות  שצעדו ברגל, בפיקודם של  ג'ורג' סינכלייר ורמסי.

בשנים אחרונות התנהל וויכוח שהסקוטים היו חמושים בצורה קלה  אבל קרוב לוודאי שמהגופות, נבזזו כלי הנשק   לאחר מותם  נלקחו  הנשקים על ידי  אנשי המליציה. הנורבגים היו חמושים בחרבות, חניתות, חיצים, כמה רובים עתיקים וקשתות.

מסיפורי  הפולקלור, הכוח של החיילים הסקוטיים היו בין 900 ל 1100 לוחמים  אבל היסטוריונים מניחים  שמספרם היה בסביבות 300 . חיילי המיליציה הנורבגיים מוערכים כ- 500.

יש מעט רישומים הנאמנים לגמרי על החוקרים באשר לקרב, אבל ההיסטוריה שנמסרה מאב לבן  מספרת על שני נורבגים רוכבי סוסים, שעוקבים אחר החיילים הסקוטיים, כנראה בצד האחר של העמק. אחד מהרוכבים הייתה אישה בשם  גורי, הידועה  כפרילר  גורי, האחר לא ידוע שמו. האיש רכב על הסוס שלו נהג להביט  לאחור, וסיפק הסחה לחיילים הצועדים.

 כאשר הסקוטים הגיעו לחלק הכי צר של העמק קרינגאן,  גורי נשפה בקרן שלה, ואותתה  לכוח האורב לפעול.

על פי הפולקלור, החיילים הנורבגיים משחררים  בולי עץ רופפים וסלעים שמתגלגלים לתוך העמק ומועכים את החיילים הסקוטים הצועדים, הם גם ירו בחיילים עם קשתות ורובים.  מבין הראשונים שנהרגו  היה  ג'ורג' סינכלייר,  יותר מכל שם אחר שמו נקשר לקרב.

סינכלייר היה אחיין של ארל מקיטנס דמות היסטורית בשלשלת של משפחה אצילה ששורשיה מצרפת
.
השלב השני של הקרב פתחה המליציה  בקרב פנים אל פנים עם הסקוטים שרובם היו פצועים והמומים  ממתקפת הפתע . אנשי המיליציה נלחמו בסקוטים עם גרזנים, חרמשים, וכפי הנראה נשקים מאולתרים אחרים.

רוב הסקוטים נהרגו במשך הקרב. כמה אולי ברחו, אבל רובם  נלכדו. כולם למעט 14 נהרגו במקום  שקרוי היום  נורד-פרון, מעטים מהנותרים  נאסרו ונשלחו לקריסטיאנה ( אוסלו  כיום ). בין הנשארים האלה היה הקצינים אלכסנדר ראמסאי, אדון הנרי ברוס,  ג'יימס מונאיפאני,  וג'יימס סקוט. הקצינים הוחזרו לסקוטלנד ,ורמסי נעשה שעיר לעזאזל של המפלה
 .
פרשה זו גם כיום אינה מאורע שהנורבגים  שמחים להיזכר בו, ובמיוחד בקרב ההיסטוריונים  שאינם גאים בטבח של הכוחות הנורבגיים, למרות שהקרב נחשב כפעולת הגנה על הריבונות הנורבגית.

מספר מקומות נקראו על שם הפלישה הסקוטית, במיוחד לאורך הדרך. יש גם מספר  עדויות שהרבה סקוטיים התיישבו בנורבגיה,  אנו משערים זאת על פי שמות החוות שיש להם שמות סקוטיים .

הוקם  גם " מועדון של סינכלייר " בעיירה אוטה . ונערכים  ב- OTTA גם כיום שחזורים  של הקרב .

בטיול לנורבגיה – העיר אוטה ממוקמת על הכביש הראשי  שבי ן לילהאמר   לאנדלסנס , וניתן לראות את פסלה של גורי כשהיא נושפת בקרן חקוק על הסלע.    

קברו של סינכלייר הוא ציון דרך למקומיים. ואע"פ שהנורבגים בתקופה ההיא חיפשו לחלל את הזיכרון שלו, על ידי קבירתו מחוץ לקירות הכנסייה, הוא זוכה עכשיו להערצה באזור זה של נורבגיה.

הקשר היסטורי בין נורבגיה וסקוטלנד וכייטנס במיוחד, לא נמוג,  גם כיום במיוחד בקרב צאצאי משפחות  הנספים הסקוטים .

כל טיול למורבגיה עובר בציר הראשי ששמחבר את לילהאמר לאנדלסנס, לפני העיירה אוטה בצד ימין חקוקה דמותה של פרילר גורי הנושפת בקרן . על הסלע 

הכותב – מרום איתמר – .M.A מדריך לסקנדינביה, מחבר הספר "עלייתם ושקיעתם של הויקינגים -200 שנות הגמוניה – מאות ה-8-10", ומנהל אתר  http://tour4less.co.