וייטנאם העתיקה 

לפני כ -2,000 שנה אנשים בצפון וייטנאם החלו לגדל אורז בעמק האדום. כדי להשקות את הגידולים הם בנו טראסות וחפרו תעלות. הם אולצו לעבוד יחד וכך באה ממלכה מאורגנת בשם ואן לאנג. אולם במאה השנייה לפנה"ס כבשו הסינים את האזור.

הסינים שלטו בצפון וייטנאם במשך יותר מ -1,000 שנה, והציוויליזציה הסינית השפיעה רבות על הווייטנאמים.

אולם בדרום וייטנאם הייתה השפעה הודית. מהמאה ה -1 ועד המאה ה -6 לספירה, החלק הדרומי של וייטנאם היה חלק ממדינה בשם פונאן.

באמצע וייטנאם השפיעו על הודו מדינה בשם Champa ששלטה במאה השנייה לספירה.

בצפון וייטנאם העם התמרמר על השלטון הסיני ובשנת 40 לספירה אחיות טרונג TRUNG הובילו למרד. הם הקימו מדינה עצמאית. עם זאת בשנת 43 לספירה הסינים מחצו את המרד האחיות התאבדו. הסינים המשיכו לשלוט בצפון וייטנאם עד המאה ה -10. לבסוף ב 938 מנהיג בשם Ngo Quyen הביס את הסינים בקרב נהר באך דנג BAC DANG RIVER וצפון וייטנאם הפכה למדינה עצמאית.

במאה ה -13 פלשו המונגולים לווייטנאם שלוש פעמים. בשנת 1257 ו 1284 הם כבשו את הבירה אבל בכל פעם הם נסוגו בקרוב. בשנת 1288 ניתנה המנהיג הווייטנאמי טראן האנג דאו היכה את המונגולים בנחל באך דאנג.

עם זאת, בתחילת המאה ה -15 ניסתה סין להחזיר לעצמה את השליטה על צפון וייטנאם. בשנת 1407 הם כבשו את הארץ, אך הייתה התנגדות לשלטונם . בשנת 1418 החלה לה לוי   LE LOIאת מרד לאמ סון LAM SON  . עד 1428 הסינים היו סולקו לה לו הפך הקיסר Le Thai To. תחת יורשיו הפכה מדינת צ'אמפה המרכזית של וייטנאם למדינת ואסאל של צפון וייטנאם.

עם זאת בתחילת המאה ה -16 כוחו של שושלת Le ירד. במאות ה -17 וה -18 היו שתי משפחות יריבות בעלות כוח, הטרינה  TRINHבצפון והנגוין  NGUYENבדרום. משפחת נגוין כבשה את דלתא המקונג מאימפריית הקמר.

בשנות השבעים של המאה ה -19 החל מרד בעיר טיי סון. שלושה אחים בשם נגוין הובילו אותו. בהדרגה הם לקחו שטח מאדוני נגוין בדרום ומלכי טרינה בצפון. ב- 1786 הם שלטו על כל וייטנאם ואח אחד, נגוין היו הכריז על עצמו כקיסר קואנג טרונג. ב- 1788 התערבו הסינים בווייטנאם, אבל הווייטנאמים סילקו אותם בדונג-דה DONG DA

עם זאת Nguyen לורד בשם Nguyen Anh ברח. הוא גייס צבא ומ -1789 דחף את המורדים. Nguyen Anh כבש את האנוי בשנת 1802 והפך לקיסר Gia לונג. GIA LONG תחתו הפכה וייטנאם לממלכה מאוחדת וחזקה.

בינתיים פורטוגזית הגיעו וייטנאם מהים בשנת 1516. בעקבותיהם באו מיסיונרים, תחילה דומיניקנים ואחר כך ישועים והכנסייה הרומית הקתולית בצעדיה הראשונים  בווייטנאם

הצרפתים בווייטנאם

בסוף המאה ה -19 הפכה וייטנאם למושבה צרפתית. אולם הצרפתים השתלטו על וייטנאם בשלבים. בשנת 1859 הם כבשו את סייגון. לבסוף ב- 1883 נאלץ צפון ומרכז וייטנאם להפוך למגן חסות צרפתי.

הצרפתים בנו את התשתית בווייטנאם, כגון הרכבת של סייגון להאנוי. הם גם בנו כבישים וגשרים. עם זאת הבנייה מומנה על ידי מיסוי כבד. מובן שהווייטנאמים רצו עצמאות. הקומוניסטים הובילו את המאבק לעצמאות. הו צ'י מין הקים את הליגה הצעירה המהפכנית של סין ב -1925. ב -1930 היא הפכה למפלגה הקומוניסטית הוייטנאמית.

בשנת 1940 ניצחו הגרמנים את צרפת. יפן החליטה לנצל את החולשה הצרפתית והכריחה את ממשלת צרפת לאפשר לכוחות היפנים לכבוש את הודו-סין הצרפתית, אם כי הם השאירו את הממשל הצרפתי על מקומו.

הקומוניסטים הווייטנאמים או וייט מין נלחמו ביפנים ובשנת 1945 שלטו בחלקי צפון וייטנאם. בינתיים, במארס 1945, השתלטו היפנים על הממשל של וייטנאם וכאשר יפן נכנעה ב- 15 באוגוסט 1945, הם השאירו ואקום.

הו צ'י מין התקדם במהירות למלא את החלל. הוא קרא להתקוממות שנקראה מהפכת אוגוסט, והווייט מין השתלט על רוב וייטנאם. ב- 2 בספטמבר 1945 הכריז הו צ'י מין על וייטנאם עצמאית.

אולם המעצמות הגדולות התעלמו מהדרישה הוייטנאמית לעצמאות. על פי תנאי ועידת פוטסדאם נכנעו הכוחות היפנים מדרום לקו הרוחב -16 לבריטים. אלה שמצפון לקו החלוקה  נכנעו לסינים הלאומנים.

עם זאת, הצבא הצרפתי ירד לדרום ולקח את השליטה מידי הבריטים. הכוחות הצרפתיים הצפונית נכנסו פנימה. אולם הוא צ'י מין החליט  כי הצרפתים היו פחות משני העוולות והוא חתם איתם על הסכם, אשר אמר כי הכוחות הצרפתים צריכים להחליף את הכוחות הסינים בצפון וייטנאם במשך 5 שנים. בתמורה הבטיחו הצרפתים להכיר בווייטנאם  כ"מדינה חופשית".

אולם עד מהרה התברר כי לצרפתים אין שום כוונה לוותר על השלטון בווייטנאם, והלחימה פרצה בינם לבין וייט מין.

במשך שמונה שנים לחם וייט מין מלחמת גרילה נגד הצרפתים. לבסוף בשנת 1954 הם הקיפו צבא צרפתי ב Dien Bien Phu. לאחר מצור שנמשך 57 יום נאלצו הצרפתים להיכנע. אז כבר היה ברור שהצרפתים לא יוכלו לנצח במלחמה ושני הצדדים נפגשו בוועידת ג'נבה כדי לשים קץ למלחמה. הם הסכימו כי וייטנאם תחולק באופן זמני בקו רוחב  ה -17 והבחירות יתקיימו ב -20 ביולי 1956. עם זאת לא נערכו בחירות והחלוקה של וייטנאם הפכה לקבועה 

 וייטנאם המודרנית

בצפון הו צ'י מין הציג משטר קומוניסטי ואילו בדרום נגו דיין דיאם הפך לשליט. אולם בתחילת שנות ה -60, דרום וייטנאם טולטלה בהפגנות וב -1963 הודח דיאם בהפיכה.

בינתיים, בשנת 1959, החלה מלחמת וייטנאם הצפונית במלחמת גרילה ארוכה כדי לאחד את וייטנאם תחת השלטון הקומוניסטי. לוחמי הגרילה הצפוניים היו ידועים כווייטקונג.

בהדרגה הפכה ארה"ב למעורבת במלחמת וייטנאם. כבר בשנת 1950 שלחה ארה"ב יועצים צבאיים לדרום וייטנאם. מבחינה כלכלית הם תמכו בצרפת ואחר כך בממשלת דרום וייטנאם.

אז ב -1964 היו שתי ספינות אמריקניות חשופות לכאורה להתקפות "ללא התגרות" מצד הצפון-וייטנאמים. תחילה הותקפה המדוקס. יומיים לאחר מכן טענו מדוקס ואונייה בשם "טרנר ג'וי" ששניהם הותקפו. (ספק אם התקפה זו אכן התרחשה).

לאחר מכן הפציצו האמריקאים את הצפון והקונגרס העביר את "החלטת מפרץ טונקין", המאפשר לנשיא לנקוט בכל האמצעים הדרושים כדי למנוע "תוקפנות נוספת". כתוצאה מכך בדצמבר 1965 היו 183,000 חיילים אמריקאים בווייטנאם ועד סוף 1967 היו כמעט חצי מיליון. אולם הווייטקונג המשיך במלחמת הגרילה שלהם.

בינואר 1968 השיק הווייטקונג את מתקפת טט בערים ובערים בדרום וייטנאם. הם ספגו אבדות כבדות, אך לאחר מכן נסוגו האמריקנים בהדרגה מווייטנאם. בינואר 1973 הם חתמו על הפסקת אש ושאר הכוחות האמריקנים נסוגו.

דרום וייטנאם המשיכו להילחם בווייטקונג לבדה. אולם בחודשים הראשונים של 1975 התמוטטה ההתנגדות הדרומית-וייטנאמית, וב -30 באפריל 1975 כבשה צפון וויטנאם  את דרום וייטנאם ואת סייגון. וייטנאם התאחדה תחת השלטון הקומוניסטי.

ואז בסוף שנות ה -70 פתח החמר רוז 'התקפות על וייטנאם. אז בשנת 1978 את וייטנאם כבשו קמבודיה. הם נשארו שם עד 1989.

בינתיים ב -1986 הציגה ממשלת וייטנאם רפורמות בשוק. כתוצאה מכך, הכלכלה הווייטנאמית החלה לצמוח במהירות. ב -1994 ביטלה ארה"ב את האמברגו הכלכלי על וייטנאם ובשנת 1995 הוחזרו היחסים הדיפלומטיים.

היום הכלכלה הוייטנאמית פורחת, וייטנאם הופכת להיות יותר ויותר משגשגת. תיירות היא תעשייה חשובה בווייטנאם. כמו כן נפתחה בבורסה בווייטנאם בשנת 2000.

כיום האוכלוסייה של וייטנאם הוא 95 מיליון דולר.

הכותב – מרום איתמר – .M.A  מומחה לוייטנאם , מחבר הספר וייטנאם מדיכוי לקדמה  1946-1975 ומ 1995     ומנהל אתר       http://tour4less.co.il