טיול גיאוגרפי

טיול למזרח -ויאטנם וקמבודיה 17 ימים 

          תורפורלס ומח' גיאוגרפית איסתא        
הטיול הקלאסי וסיורים ייחודיים  
      עם חוקר היסטורי של מלחמת ויטנאם,M.A

ועשרות כתבות על מדיניות ,מבצעים, דמויות ,מנהגים, ושבטי הרים.

איתמר מרום  

קבוצה קטנה -16-24



גלול למטה -לסוף התוכנית לצפייה בכתבות של איתמר מרום

• הטיול שלנו המקיף ביותר, האיכותי ביותר הטיולים לויטנאם וקמבודיה.
• תוכנית מלאה -הכוללת במחיר את כל הביקורים באתרים שבמסלול .
• שילוב של טיול קלאסי בערים וסיורים יחודיים,
• מסלול הטיול נבנה על ידי איתמר חוקר היסטורי של ויאטנם ומחברם של מאמרים על מלחמת ויאטנם.

אתרים וסיורים: ( לא כולם נמנו )

הנוי - מוזילאום הו צי מין, פגודת עמוד האחד, מקדש הספרות ,אגם החרב - הואן קיאם.רובע העתיק, סיור בסיקלו-רישקה, סיור ברובע השגרירות הלוניאלי,מקדש טראן קוק ,

מפרץ הלונג ביי- שייט במפרץ משולב בשייט זוגי בדוגיות/קיאקים,ביקורים מערת הטיפים,

רכבת לילה -אפשרות לשדרוג התא.

סאפא- עיר הנופש הצרפתית ,ביקור בשוק באק הא הגדול , סיור רגלי דרך שדות האורז לכפרי טא פין וקאט . שבטי ההרים -מונג השחור הפרחים הכחול, רד זאו, ועוד,

הואה- העיר הקיסרית , קבר הקיסר תו דוק, ביקור בששוק המקומי,שייט בנהר הבושם,פגודת טיאן מו קבר מין מנג

דנאנג- מעבר  "העננים" ,מוזיאון המקומי , ביקור בתוך מקדשי הר השיש ,כפר האבן,

הוי אן - שוק הדגים,בתי המושלים,, ביקור בפגודות, סיור ברובעים המיוחדים שך הוי אן.

הו צין מין סיטי-לשעבר סייגון - ארמון הנשיאות,מוזיאון המלחמה,הרובע הסיני , כנסיית נוטרדאם ובית הדואר הקולוניאלי.השוק הגדול, בית הכלא שידוע לשמצא בכינויו- הילטון הוטל .

מקדש כל הדתות- קודאי, צפייה בטקס דתי, מנהרות קוצי .

דלתת נהר המקונג- שייט תעלות בדלתא , ביקור בכפרים ובתי מלאכה שונים, שוק הסירות השווקים הצפים.

צאו דוק- ביקור בכפרים ,תצפית מהר סאם פו . ביקור במקדש עולי הרגל .

שייט בנהר המקונג לקמבודיה.

פנופ -פן  הבירה -סיור בעיר,, ביקור בארמון המלך , פגודת הכסף, טיילת המקונג.

סיאם ריפ - ביקור מקיף במממלכת הקמר ומקדשיה - אנגקור ואט הפורסם בעולם ,מקדש באיון, מרפסת הפילים,מקדש תא פרום,ועוד

יציאות :      : 5-10-18 :  5-11-18  :   5-12-18   : 5-01-19   : 5-02-19  : 5-03-19    :5-04-19  :   

מחיר הטיול - 3600 $

התוכנית המקיפה ביותר- האנוי - יותר אתרים  בסיקלו וברגל .סאפה - שני שווקי המונג , הליכה רגלית בטרסות האורז. מפל הכסף , הואה -שייט בנהר הבושם ובפגודה .נסיעה במעבר השמיים לתצפית , ביקור בהר השיש על מקדשיו החצובים בהר .הוי אן סיקלו אולמות הסוחרים הפגודה היפנית שוק דגים. הואה -העיר האימפריאלית , יומיים סיור במקדשי אנגקור , ועוד ,,,

תוכנית  טיול

ויאטנם, היא חבל ארץ ארוך וצר מעין צורת " נקניק " כמו אסל עם שני דליים. חוף ארוך וציורי, מפרצי אזמרגד , שהמפורסם בהם מפרץ הלוג ביי חובה לכל מטייל, גוש הררי ודלתת הנהר הגדול המקונג.

ויאטנם, מתקשרת לזיכרון שלנו, כמלחמה עקובת הדם שטלטלה את העם האמריקאי, הותירה את חותמה ושברה שיאים בהרבה מישורים, אורך המלחמה, ועם הכי הרבה ספרים וסרטים ועוד ועוד,,

אולם המציאות עכשיו שונה, אחרי עשרות שנים של סגירות למערב , ופתיחותה למערב, מאפשרת למטייל, מסע לגילוי יופייה, לנופי בראשית בתוליים ומגוונים , מפגיש את המטייל עם פסיפס אנושי ואותנטי עשיר ובלתי שגרתי, שמותיר את המטייל עם רושם עז ,עם אנשים חייכניים ומיעוטים .

ויאטנם, היא המרתקת והצבעונית שבארצות המזרח , במסגרת הטיול המאורגן לויאטנם נראה מה שיש לה להציע ויש בה הכל . ערים עתיקות, ומודרניות חלק מהמורשת הצרפתית ,מקדשים, שווקים וארמונות, מוזיאוני ואתרי מלחמה ובראשם מנהרות קו צ'י כאתר חובה בכל טיול .שדות אורז אינסופיים בים של צבעים, חופים בתוליים עטורי דקלי קוקוס מנוקדים בכפרי דייגים  הרים גבוהים שביניהם מרחפים עננים ,סאפא עם 54 מעוטים אתניים ססגוניים בלבושם ואורח חייהם, אוכל מדהים ומיוחד .

טיול מאורגן לויאטנם וקמבודיה, יותר מכל מדינה אחרת במזרח מספק פנטזיה למטייל . בשל החיבור עם המראות הפוטגניים, המפגשים הדתיים והאמונות הטאואיזם, קונפוציאניזם, ובודהיזם

ויאטנם זרועה  מראות במראות מרהיבים שזכו להכרה כאתרי מורשת עולמית. טיול לויאטנם הוא טיול של נופים מרהיבים ייחודיים, מראות רחוב. פטוגניים שמייצגים בהכי אוטנטיות את המזרח

זאת הסיבה שהמטייל מבלה זמן רב יחסית בויאטנם.

קמבודיה שכנתה –המודרנית  המשתקמת משלטון האימים של משטר האימים של החמר רוז' שבראשו עמד הרודן פול פיט .

מדינה שירשה את אימפריית חמר האדירה, המקדשים שנבנו במאות ה 9-13  לפאר את מלכיה.

עיקר הטיול וקמבודיה, יוקדש לאתר מורשת עולמי ג'ונגל ענק שמסתיר מקדשים החבויים בתוך הג'ונגל , אנגקור וואט, הבאיון, עצי ענק ששורשיהם שזורים במקדש, עם פרצופי הענק , טה פרום,  בנט סראי  ואחרים .

הבירה פנום פן , אגם טונלה שלגדותיו חיים בבתים על קלונסאות  גבוהים. והמשמרים טכניקות דייג מסורתיות.

   יומיים  1-2

תל- אביב -הנוי

נפגשים בנתב"ג וטסים להנוי -בירת ויטנאם -דרך יעד ביניים.היום מוקדש לביקור בבירה, נתרשם מהבניינים הקולוניאליים המפוארים שהותירו הצרפתים.נצא לסיור באתרים המרכזיים , נבקר במתחם הענק של המוזילאום של אבי האומה הויטנאמית -הו צי מין , ומנהיג המהפכה וגם בביתו . נבקר בפגודת " העמוד האחד " , במקדש הספרות הקונפוציוניסטי, ונסייר לאורך האגם ואתריו - " אגם החרב המוחזרת" נערוך מסע באופני סיקלו ברחובות העיר וברובע העתיק , ככל שנספיק , נסע למפרץ הלונג ביי , ארוחת ערב ולינה במלון בהלונג ביי.

האנוי מכונה  "פריז של המזרח" על השפעותיה הצרפתיות. עם שדרותיה המופרדות בעץ, יותר משני תריסרים של אגמים ואלפי מבנים בני התקופה הקולוניאלית הצרפתית, האנוי היא יעד תיירותי פופולרי.

מאז שנת 2014, האנוי נבחרה בעקביות  בין עשרת היעדים המובילים בעולם על-ידי TripAdvisor.   האנוי הוא היעד הבינלאומי הזול ביותר בדו"ח השנתי של TripIndex. בשנת 2017, מבקרים בה מעל 5 מיליון תיירים בשנה.

כבירתה של וייטנאם כמעט אלף שנים, האנוי נחשבת לאחד ממרכזי התרבות העיקריים של וייטנאם, שבה רוב השושלות הוייטנאמיות השאירו בה את חותמן. למרות המלחמות, המשיכה העיר האנוי לשגשג, בייחוד לאחר שהצרפתים השתלטו ב -1888 ועיצבו את האדריכלות של העיר לטעמם, והשאילו אסתטיקה חשובה למורשת הסגנונית העשירה של העיר . בעיר יש אתרים תרבותיים יותר מכל עיר אחרת בווייטנאם, כמה מקומות בולטים אחרים כוללים את בית המקדש לספרות (Văn Miếu), האתר של האוניברסיטה הוותיקה ביותר בווייטנאם אשר החלה בשנת 1010, פגודת עמוד אחד (Chua Một Cột) אשר נבנה על פי החלום של המלך Lý Thái Tông (1028 -1054) ב 1049, ואת מגדל הדגל של האנוי (Cột cờ Hà Nội). בשנת 2004 התגלה במרכז העיר האנוי, סמוך למתחם כיכר בא-דנה, חלק מאסיבי של מצודת האנוי בת 900 השנים.

תחת השלטון הצרפתי,הפך סגנון האדריכלות הקולוניאלי הצרפתי לדומיננטי, ודוגמאות רבות נותרו כיום: השדרות המצויות בעצים (למשל רחוב פאן דינה פונג) וילות רבות, ארמונות וממשלות בניינים. רבים מהמבנים הקולוניאליים הם תערובת אקלקטית של סגנונות אדריכליים ויאטנמיים מסורתיים וצרפתים, כגון המוזיאון הלאומי להיסטוריה ויאטנמית, המוזיאון הלאומי לאמנויות יפות של וייטנאם והמכללה הרפואית הישנה של הודו.

פרוייקט פסיפס הקרמיקה הגדול בעולם העניק לה את שיא גינס  1570 מ"ר שהנציח 1000 שנה להקמתה . ואתרים היסטוריים רבים בעיר הוכרזו כאתרי מורשת עולמית של אונסק"ו.

יום 3 
 

 

האלונג ביי- צפון ויטנאם -סאפא .

לארח ארוחת בוקר במלון , נצא לשייט - כ-5 שעות במפרץ הלונג ביי- אחד משבעת פלאי העולם . מימיו הירוקים זרועים באלפי סלעים שמזדקרים מהמים בשלל צורות , ובקרקעיתם נוצרו מערות מופלאות רבות. נשוט למערת הנטיפים . ארוחת צהריים נאכל על סיפון הספינה. לאחר מכן נשוט בקיאק/דוגית בזוגות בתוך מערות ובנקיקי המפרץ. לאחר השייט נסע להנוי, וניסע ברכבת לילה לצפון ויטנאם לסאפא. ( 4 מטיילים בתא משותף ללא שירותים צמודים ) 

אין תייר הפוסח על ביקור במפרץ האלונג ביי –שפירושו " דרקון יורד " אחד מפלאי העולם שהוא גם מוזיאון גיאולוגי נדיר שנשתמר באופן טבעי באוויר הפתוח במשך 300 מיליון. בשנים האחרונות הוא הוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסקו

במונחים של גובה, תלילות  בין 100-200 מטר גובה. ומספר מגדלי אבן גיר ורוחבו אין שני לו בעולם

המפרץ מורכב מאשכול צפוף של כ -1,600  איים מונוליטיים מאבן גיר, כל אחד מהם עם צמחייה של ג'ונגל עבות, העולה בצורה יוצאת דופן מן האוקיינוס. כמה מן האיים חלולים, עם מערות ענקיות.

המפרץ זה עבר 500 מיליון שנים של היווצרות בתנאים שונים וסביבות שונות. האבולוציה של הקארסט במפרץ זה נמשכה  20 מיליון שנה תחת השפעת האקלים הרטוב הטרופי.  המגוון הגיאוגרפי של הסביבה באזור יצר מגוון ביולוגי, כולל מערכת ביולוגית ירוקה טרופית, מערכת ביולוגית של האוקיינוס ​​ושל הים.מפרץ האלונג ביי הוא ביתם של 14 מיני צמחים אנדמיים ו -60 מינים של בעלי חיים אנדמיים.

על פי האגדה המקומית, כאשר וייטנאם רק התחיל להתפתח למדינה, הם היו צריכים להילחם נגד הפולשים. כדי לסייע לווייטנאמים בהגנה על ארצם שלחו האלים משפחה של דרקונים שירקו תכשיטים ואת אבן הירקן. ואלה הפכו לאיים שייצרו מחסום של סלעים שבספינות הפולשים התנגשו בהם וטבעו. והדרקונים החליטו לחיות במפרץ זה.

כמו כן  האלונג ביי הייתה זירת קרבות ימיים מקומיים נגד עם הסינים והמונגולים שנבלמו במבוך הערוצים של האיים על ידי מוטות עץ מחודדים ששוקעו במים .

במפרץ חיה קהילה של כ -1,600 אנשים המתגוררים על מפרץ הא לונג בארבעה כפרי דייגים. הם חיים על בתים צפים ומתקיימים באמצעות דיג ימי וחקלאות ימית שהמים רדודים בית הגידול עבור 200 מינים של דגים ו 450 סוגים שונים של רכיכות. רבים מהאיים קיבלו את שמותיהם כתוצאה מפרשנות של צורות יוצאי דופן שלהם. פיל, קוף, ועוד .במפרץ שפע של אגמים בתוך האיים גיר.  במפרץ שישה אגמים סגורים. ומערות זקיפים ענקיות ומרהיבות ביופיין.

 יום 4

סאפא

נבקר בכפרי המיעוטים האתניים -אנשי ההרים -המונטיניארדים - נלמד על תרבותם ומסורתם. נאבחן בינהם על פי ביגדיהם הצבעוניים ,כמו המונג השחור, מונג הפרחים,.התאי והדזאו. נסייר בין טרסות האורז המרהיבות ביופיין ונלמד על גידול האורז . אם נספיק נעלה אל " מפל הכסף "  . לינה בסאפא.

סאפא  היא עיירת הגבול והבירה של מחוז לאו קאי בצפון מערב וייטנאם. הי הייתה מיושבת לראשונה על ידי אנשים שעברם לא ידוע. ושעזבו את כל העמק לפני מאות שנים  ואז באו מיעוטים .

הצבא הצרפתי הקולוניאלי שלט החל מ- 1891, ב -1993 הוסר המכשול האחרון לתחייתה המלאה של סאפא, כיעד תיירותי בולט, כאשר הוחלט לפתוח את הדלת באופן מלא לתיירות בינלאומית. סאפא חזרה שוב על למשעול התיירותי, הפעם עבור העילית של תיירים מקומיים  ולתיירות בינלאומית. בעיקר מאלפי התיירים המגיעים מדי שנה למסלולי מאות הקילומטרים של שבילי טיולים בין כפרי דאאו ואן וטה פיין.

סאפא הוא עיירה הררית שקטה ובית גידול למגוון גדול של עמים מיעוטים אתניים. כלל האוכלוסייה מונה כ -36,000 תושבים, רובם של קבוצות מיעוטים . בעיקר חמש קבוצות אתניות חיות באזור. רוב המיעוטים האתניים עובדים את אדמתם על טרסות משופעות, שכן הרוב המכריע של הארץ הוא הררי. המזונות העיקריים שלהם הם אורז ותירס.הנוף של אזור סאפא בחלקו הגדול משקף את היחסים בין בני המיעוט לטבע. המראה הפנטסטי של שדות האורז כשטיח המגולגל במורדות של הרי Hoang Lee. מראות מדהימים ויער בראשיתי האחרון של ויאטנם.הרי Hoâng Liên הם ביתם של מגוון עשיר של צמחים, ציפורים, יונקים, דו חיים, זוחלים וחרקים, רבים נמצאו רק בצפון מערב וייטנאם.. בסאפה שפע של שווקים מקומיים תוססים והומים המהווים מקום מפגש מרתק עם המיעוטים בלבושם הססגוני ומרכולתם הייחודית לכל שבטסאפה מציעה מפגש עם טכסים תרבות ומנהגים שנשתמרו מאות שנים, ואירוח בבתי הכפריים חוויה שאינה נשכחת למטייל המערבי .

יחד עם נוף הפיזי המרשים של כפרים ססגוניים, טרסות של אורז בכל צבעי הקשת . טבע בראשיתי ותצפית מהממת מפסגת  פאן סי פאן 3142 מטר ( עליה ברכבל )  הפסגה האחרונה של רכס ההימלאיה, אין תייר שמחמיץ ביקור באזור מרתק זה .

 יום 5

סאפא - השוק בבאק הא - הנוי .

 

לאחר ארוחת הבוקר ניסע לשוק יום א' המפורסם . בבאק הא. נראה את מגוון השבטים בבגדיהם הצבעוניים והססגוניים המשמרים אורח חיים של מאות שנים. בתום הביקור נחזור להנוי ברכבת הלילה ( ( 4 מטיילים בתא משותף ללא שירותים צמודים ) .

יום 6

הואה

לאחר ארוחת בוקר , נטוס להואה- בירת הקיסרות העתיקה של ויטנאם,שנפגעה קשה במלחמת ויטנאם, נסייר העיר האסורה נבקר בקברי הקיסרים,המצודה הגדולה. הארמון המלכותי של שולשלת נגויין . נבקר בקברו של הקיסר תו-דוק. נמשיך ךבירוק בשוק המקומי, נצא לשייט על "נהר הבושם" , ובמהלכו נבקר בפגודת טיאו-מו ובקבר מין מנג . נסיים ארוחת ערב במסעדה מקומית .

 הואה מושבם של הקיסרים משושלת נגוין מ 1802 עד 1945

הואה ידועה במונומנטים ההיסטוריים שלה, וזכתה להימנות בין אתרי מורשת עולמית של אונסקו.  מקום מושבו של קיסרי נגוין היה העיר הקיסרית, אשר תופסת שטח גדול מוקף בחומה הצפונית של נהר הבושם. בתוך המצודה היתה עיר אסורה, שבה ניתנו רק לקיסרים, לפילגשים ולסמוכים להם העונש על הסגת גבול היה מוות.

 כיום נותר מעט מהעיר האסורה, אם כי מאמצי השיקום מתקיימים כדי לשמור עליה כעל אטרקציה תיירותית היסטורית לאורך נהר הבשמים מהואה ישנם מספר של מונומנטים אחרים, כולל קברים של כמה קיסרים, כולל Minh Mạng, Kh Định, ו Tự Đức. כמו כן, בולטת הפגודה של תיין, הפגודה הגדולה ביותר בהואה  וסמל הרשמי של העירבמתקפת הטט 1968, במהלך הקרב בהואה  נפגעה העיר לא רק פיזית באתריה ההיסטוריים אלא גם בזכות המוניטין שלה, בשל שילוב של הפצצות צבאיות אמריקניות על מבנים ההיסטוריים ששמשו מחסה לצבא הצפון ויטנאמי, והטבח שבוצע על-ידי הכוחות הקומוניסטיים.

המטבח של הואה מהווה את הלב של המטבח המרכזי ויאטנמית, אבל אחד ההבדלים הבולטים ביותר הוא בולטות של צמחונות בעיר.הואה, בודהיזם נהנה תמיכה חזקה יותר מאשר במקומות אחרים בווייטנאם, עם מנזרים יותר מכל מקום אחר במדינה המשמשים ביתם לנזירים המפורסמים ביותר של האומה. 

 

יום 7

 

הואה -דנאנג- הוי אן

לאחר ארוחת הבוקר ניסע דרומה , ונחצה את " מעבר העננים"  HAI VAN הקרוי כך בשל העננים המאפילים על הכביש. מהמראות היפים ביותר בויאטנם. נגיע לדנאנג . נבקר במוזיאון המקומי,ב "הר השיש" על שלל מערות הבודהה שבתוכו , נעלה לתצפיות על האזור נסייר בכפר האבן המיוחד, נמשיך לעיר הוי אן- שהוכרזה כאתר מורשת עולמית-ידועה גם  כ"עיר החייטים " בשל עשרות חנויות חייטים ובדים הפזורים בעיר.נערוך סיור בעיר ארוחת צהריים במסעדה מקומית לינה בהוי אן.

                                                                                  

יום 8

הוי אן

נשכים קום לביקור בשוק הדגים- בעברה הייתה נמל סיני חשוב - נבקר בבתים ואולמות האסיפה , בפגודות הסיניות . בעיר הזדמנות לקנות חליפה מחוייטת לפי הזמנה ובדי משי אפשרות לזמן חופשי בעיר העיר העתיקה הוי אן והרובע ההיסטורי של העיר, מפורסמת כעיר משומרת היטב של נמל סחר בדרום מזרח אסיה מהמאה ה -15 ועד המאה ה -19, המבנים ותוכנית הרחוב שלה המשקף תערובת ייחודית של השפעות, מקומיים וזרים. בולטת בעיר העתיקה של העיר,  "גשר יפני" שלה, המתוארך למאה ה -16 עד ה -17. עירה בעלת אווירה מיוחדת מכל ערי ויאנם , כור היתוך קוסמופוליטי ומוקד קולינרי . מורשת נפלאה לבתי המסחר היפנים . הידועה כעיר החייטים 200 חנויות חייטים שישמחו לתפור לך חליפה תוך יום .

במאה ה -18, הוי אן ​​היה נחשבה על ידי סוחרים סינים ויפנים להיות היעד הטוב ביותר למסחר בכל דרום מזרח אסיה, וכעיר מסחרית יוקרתי בין אירופה, סין, הודו ויפן, במיוחד עבור תעשיית הקרמיקה. תגליות טרופות הראו כי קרמיקה וייטנאמית ואסייתית הועברו מחצי אן עד סיני, מצרים

חשיבותו של חוי אן התמעטה בחדות בסוף המאה ה -18, בגלל קריסתו של נגוין (הודות למרד טי-סון, שהתנגד לסחר חוץ). אומרים כי הוי אן איבדה את מעמדה כנמל סחר רצוי עקב הטיה של הפה הנהר. התוצאה הייתה כי הוי אן נשארה כמעט ללא שינוי למרות השינויים שעברה וייטנאם במשך 200 השנים הבאות.

כיום, העיר היא אטרקציה תיירותית בגלל ההיסטוריה שלה, אדריכלות מסורתית ומלאכות כגון טקסטיל וקרמיקה. ברים רבים, בתי מלון, אתרי נופש, נמל הדייג .

בשנת 1999 הוכרזה העיר העתיקה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו כדוגמה לעיר משומרת היטב של נמל מסחרי בדרום מזרח אסיה של המאות ה -15 עד ה -19, עם מבנים המציגים שילוב ייחודי של השפעות מקומיות וזרים.

זה זמן רב הוי אן מציעה המטבח ייחודי שמשלב מאות השפעות תרבותיות ממזרח ודרום מזרח אסיה. אטרקציה תיירותית גדולה היא פסטיבל הפנסים במלוא ירח המתרחשים כל מחזור ירח מלא. החגיגות מכבדות את אבותיהם. אנשים מחליפים פרחים, פנסים, נרות ופירות לשגשוג ולמזל טוב.

יש בעיר ארבעה מוזיאונים המדגישים את ההיסטוריה של האזור.

  
יום 9

 


 הו צ'י מין סיטי - ( סייגון בעבר )

לאחר ארוחת הבוקר ניסע לשדה העופה של דננאג ונטוס להו צי מין סיטי- בירת דרום וויטנאם עד 1975 - עיר מודרנית המשלבת בתוכה אתרים קולוניאליים עדות לשלטון הצרפתי. לאחר ארוחת צהריים במסעדה מקומית - נבקר בקתדרלת נוטרדאם , בניין הדואר המרשים -שהם עדות להשפעה הצרפתית ,מוזיאון המלחמה - חובה לכל תייר - . ארמון הנשיאות השוק הצבעוני וברובע הסיני.  לינה בעיר .

הכיבוש על ידי צרפת וספרד שנכבשו ב -1859, העיר הושפעה מהצרפתים בעת הקולוניזציה של וייטנאם, ומספר מבנים קלאסיים בסגנון מערבי וילות צרפתיות בעיר משקפים זאת

ב -2 ביולי 1976 שונה שמה רשמית להו צ'י מין סיטי על שמו  של המנהיג המהפכני Hồ Chí Min

סייגון הינה מטרופולין בתנועה ולא רק בגלל  5 מליון האופנועים , רחובות שוקקים מסחר שמניע את הכלכלה המשגשגת , הפגודות העתיקות מרכזי קניותהענקים זולים , חוויה קולוניאלית של מלונות פאר.

מוזיאון המלחמה הייחודי שכמו קפא הזמן ומתאר את המאבק לעמצאות .הבונקרים מתחת לארמון מבנים מרהיבים הבגנון סיני צרפתי ואסף מוצגים של 4000 שנות פעילות אנושית שרידי תרבויות הקמאר צ'אם פונאן ועוד, פודת אבן הירקן פנינה אמיתי של המסורת הבודהיסטית , קתדרלת נוטראדם כאילו הגיעה מנורמנדי ,פגודת פאק אןהוי היפה ביותר בעיר .

מסעדות אין סוף,בידוק פולקלוריסטי ומערבי ללא הפסקה . ן40 ק"מ מהעיר מנהרות קוצ'י שהן הסתתרו 10000 לוחמי הויאטקונג ב 250 ק"מ של תעלות ב4 קומות מתחת ל 30 מטר של אדמה . אין ספק שאין שני לסייגון בכל אסיה כולה.


יום 10

הו צ'י מין . טאי נין ,מערות קוצ'י

יום של חוויה מיודת, לאחר ארוחת הבוקר, ניסע לביקור במקדש המרכזי של דת הקאי דאי במחוז Tay Ninh

למפגש מרתק עם כת ייחודית המשלבת תפישות דתיות ופליסופיות שונות , נצפה בטקס דתי מיוחד .

לאחר ארוחת צהריים, ניסע לסיור במנהרות קוצי - 200 ק"מ אורכן, אשר שימשו מסתור ל- 13000 לוחמי הוויאטקונג ואלפי כפריים במאבק נגד האמריקאים נלמד כיצד נשמו, בשלו, נלחמו, נפצעו, ניתחו, ונולדו 30 מטר מתחת לאדמה .בסיום נחזור לעיר.

יום 11

הו צ'י מין - קאנטו "אם הנהרות "- המקונג

יום של טיול מטריף ניסע דרך נופים טרופיים ,כפרים ציוריים,לעבר דלתת נהר המקונג , נשוט על הנהר ובתעלות הדלתא הצרות ,נצפנ על הגנים הצפים , שוק הסירות, ועוד לינה בקאנטו .

נהר המקונג הוא אחד הנהרות הגדולים ביבשת אסיה. הנהר, שאורכו 4,350 ק"מ, הוא ה־11 באורכו בעולם. המקונג זורם במדינות סין, מיאנמר, לאוס, תאילנד וקמבודיה, והוא נשפך לים סין הדרומי בדלתה בדרום וייטנאם. מקור הנהר בצ'ינגהאי שבסין בגובה 5,224 מטר, ולאורכו ערים מרכזיות כמו ויינטיאן, בירת לאוס, ופנום פן, בירת קמבודיה.

בהרי המקונג מתקיים פסיפס אנושי של קבוצות מיעוט אתניות ביקור בכפרים מגלה חושף את המנהגים הייחודים, התלבושות של צאצאי אימפריות שנפלו הצ'אמפה, הקמר וקבוצות אתניות כמו המונג,הלאו, הזאו, הקארן ועוד .

ניתן לחלק את אגן המקונג לשני חלקים: "אגן המקונג העליון" בטיבט שבסין, ואת "אגן המקונג התחתון ,שינויים קטנים במפלס המים קובעים את כיוון תנועת המים, כולל התהפכות בקנה מידה גדול של הזרימה אל אגן טונלה סאפ בקמבודיה וממנו אל נהר המקונג.

המקונג נמצא בתמורה מתמדת עם הרבה יותר סכרים מתוכננים בבנייה. סין כבר בנתה שמונה סכרים הידרו-עילים על הזרם המרכזי של המקונג התחתון" מיונאן במורד הזרם מסין ועד ים סין הדרומי. כמו גם לאוס וקמבודיה, ומתוכננים עוד רבים אחרים למרות המחלוקות הבין מדינתיים והנזק האוקולוגי הרב. אגן המקונג הוא אחד האזורים העשירים ביותר של המגוון הביולוגי בעולם. רק אמזון מתגאה רמה גבוהה יותר של המגוון הביולוגי מינים חדשים מתגלים בקביעות מהמקונג. של דגים ציפורים וזחלים שלא היו ידועים למדע .ההערכה היא כי 40 מיליון בני אדם כפריים, יותר משני שלישים של האוכלוסייה הכפרית באגן המקונג התחתון, עוסקים בדיג למחייתם .

במשך אלפי שנים נהר המקונג הוא צינור תעבורתי חשוב עבור אנשים וסחורות בין ערים רבות על גדותיו. וגם לקשר חשוב במסלולי סחר בינלאומיים, המחבר את שש המדינות המקונג זו לזו, וגם לשאר העולם. אבל המקונג הוא עדיין נהר פראי ותנאי הניווט משתנים מאוד לאורכו. 

 

יום 12

קאנטו -צאו דוק

נצא מקאנטו ונשוט לאורך שווקים צפים על נהר המקונג .נגיע לעיירה צאו דוק , נבקר בכפרים מקומיים ונעלה לתצפית מהר סאם בו שעליו נמצא מקדש הידוע של עולי רגל .לינהה בצאו דוק.

יום 13

צאו -דוק פנום פן

היום נפרד מויאטנם, בבוקר נשוט במעלה המקונג האדיר לגבול קמבודיה .בשייט נוכל לראות את העורק המסחרי המשרת את שתי המדינות ואת החיים על שפת הנהר העצום.בהגיענו לבירת קמבודיה , נצא לסיור בעיר , נבקר בארמון המלך ובפגודת הכסף., מוזיאון טול סלאנג , הטיילת הצרפתית . ועוד.

יום 14

פנום פן - סיאם ריפ

לאחר ארוחת הבוקר נצא לנסיעה ארוכה של 6 שעות מפנום פן לסיאם ריפ. בדרך נחוש את הכפריות של קמבודיה

נערוך סיור ראשוני במקדשים המרהיבים של בירת ממלכת הקמר הקדומה שהתגלתה במקרה לאחר שההגונגל השתלט על המקדשים. לינה בסיאם ריפ .

יום 15

אנגקור - סיור במקדשי ממלכת הקמר

לאחר ארוחת הבוקר נצא לגונגלים של ממלכת הקמר ולמקדשיה שהיו חבויים 750 שנים.מקדשים מרהיבם ביופיים שהיו סמל לעוצמה והפאר של הממלכה במשך400 שנה , בעיקר לקומפלקס העצום של מקדש אנגקור ואט יצירת אומנות של ארכיטקטורה, פיסול ואלפי תבליטים המספרים על החיים והמלחמות בתקופה הקדומה . נבקר במקדש ששורשי עצי הגונגל האימתניים שחדרו למבניו ומאיימים על קיומו.

 

אנגקור וואט הוא קומפלקס של מקדשים בקמבודיה בעצם והמונומנט הכי גדול בעולם . האנדרטה הדתית הגדולה ביותר בעולם, בשטח של 162.6 דונם .  במקור נבנה כמקדש הינדי המוקדש לאל וישנו של האימפריה הקמרית, בהדרגה הפך למקדש בודהיסטי לקראת סוף המאה ה -12. הוא נבנה על ידי המלך חמר סוריאוורמן השני בתחילת המאה ה -12.  כמקדש של המדינה שלו ולבסוף  המאוזוליאום. המקדש נמצא בפסגת הסגנון הקלאסי של אדריכלות הקמרית .הוא מוקד המשיכה התיירותי העיקרי של קמבודיה .

אחד המבקרים המערביים הראשונים שביקרו באנגקור וואט כתב  בשנת 1586 " בנייה יוצאת דופן, עד כי לא ניתן לתאר אותו עם עט, במיוחד משום שאין כמותו בעולם . יש בו מגדלים ועיטורים וכל החידושים שגאונות האדם יכולה להעלות על הדעת

המורשת האמנותית המפוארת של אנגקור ואט ומונומנטים אחרים של חמר באזור אנגקור הובילה ישירות לצרפת לקחת חסות על קמבודיה  ב -11 באוגוסט 1863 ופלשה לסיאם להשתלט על ההריסות

האנדרטה נעשתה מתוך 5 מיליון עד 10 מיליון קוביות אבן חול עם משקל מרבי של 1.5 טון כל אחת.  למעשה, כל העיר אנגקור השתמשה בהרבה כמויות אבן יותר מכל הפירמידות המצריות גם יחד  כמעט כל המשטחים שלה, עמודות, משקופים ואפילו גגות הם מגולפים. ישנם קילומטרים של תבליטים הממחישים סצנות מהספרות ההודית, כולל חד-קרן, גריפינים, דרקונים מכונפים המושכים מרכבות, כמו גם לוחמים בעקבות מנהיג רכוב פיל, ונערות ריקודים שמימיות עם סגנונות שיער משוכללים. קיר הגלריה לבדו מעוטר בכמעט 1,000 מ"ר של עיטורים. שטח גדול בהרבה מפריז המודרנית

מאז 1990, אנגקור ואט הפך ליעד תיירותי מרכזי. ב 1993 ביקרו כ  7,650 מבקרים, ומעל שני מיליון תיירים זרים בשנת 2013.  

  יום 16

סיאם ריפ- בנגקוק

נפרד נקמבודיה ונטוס לתאילנד- בנגקוק

לאחר החיתה העברה למלון , ונצא לסיור בעיר , ככל שנספיק.

יום 17

נצא לשדה תעופה בהתאם ללו"ז הטיסה חזרה ארצה דרך יעד ביניים.

גלול לכתבות של איתמר מרום - חוקר היסטורי של מלחמת ויטנם , תרבות, מסורת , חברה

 1מלחמת וויטנאם – ראייה היסטורית

 

מלחמת הודו השנייה, 1954-1975, צמחה מתוך הסכסוך הארוך בין צרפת לווייטנאם.

ביולי 1954, לאחר מאה שנות שלטון קולוניאלי, נאלצה צרפת המובסת לעזוב את וייטנאם. כוחות לאומניים בהנהגתו של הגנרל וו נגויין ג 'יפ הביסו  את הכוחות הצרפתים של בעלות הברית במאחז ההר המרוחק של דיין ביין פו בפינה הצפונית-מערבית של וייטנאם.

הקרב המכריע הזה שכנע את הצרפתים שהם אינם מסוגלים עוד לקיים את המושבות ההודיות שלהם, ופריז תבעה מהר את השלום. כשניגשו שני הצדדים בז'נבה, לדון בהסכם שסיים את כישלונה של צרפת בהודו-סין, כבר החלו האירועים הבינלאומיים לעצב את עתידה של המהפכה המודרנית של וייטנאם.

 

 

הסכם השלום של ז'נבה

הסכמי השלום של ז'נבה, שנחתמו על ידי צרפת ווייטנאם בקיץ 1954, שיקפו את זרעי המלחמה הקרה הבינלאומית. "הסכם ז'נבה", שנחשף בצל מלחמת קוריאה, ייצג את הגרוע מכל החוזים האפשריים עבור וייטנאם שסועת המלחמה. בשל הלחצים החיצוניים שהובילו  ברית-המועצות ורפובליקה העממית של סין, הסכימו נציגי וייטנאם בוועידת ג'נבה על החלוקה הזמנית של ארצם  בקוו רוחב 17 כדי לאפשר לצרפת תבוסה מצילה. המעצמות הקומוניסטיות חששו ששלום הפרובוקטיבי יכעיס את ארצות הברית ואת בעלות בריתה במערב אירופה, מוסקבה או פקין לא רצו לסכן עימות נוסף עם המערב זמן כה קצר אחרי מלחמת קוריאה.

על פי תנאי הסכם ז'נבה, וייטנאם תקיים בחירות לאומיות ב -1956 על מנת לאיחוד הארץ. החלוקה בקוו רוחב 17 , הייתה הפרדה זמנית ללא תקדים מהחינה אתנית תרבותית, שסברו  שתיעלם עם הבחירות.

אבל לארצות-הברית היו רעיונות אחרים. מזכיר המדינה, ג'ון פוסטר דאלס, לא תמך בהסכמי ז'נבה משום שחשב כי העניקו יותר מדי כוח למפלגה הקומוניסטית של וייטנאם.

במקום זאת תמכו דאלס והנשיא דווייט אייזנהואר ביצירת אלטרנטיבה אנטי-מהפכנית מדרום לקוו רוחב 17. ארצות הברית תמכה במאמץ זה לבניית מדינה באמצעות סדרה של הסכמים רב-צדדיים שיצרו את ארגון אמנת דרום-מזרח אסיה (SEATO).

דרום וייטנאם תחת דיגו Ngo Dinh

באמצעות סיאטו ככיסוי פוליטי, ממשל אייזנהאואר עזר ליצור אומה חדשה בדרום וייטנאם.

בשנת 1955, הגיע גם סיוע כמויות אדירות של סיוע צבאי אמריקאי, פוליטי וכלכלי, נולדה ממשלת הרפובליקה של וייטנאם של  דרום וייטנאם. בשנה שלאחר מכן, נגו דין דיים, דמות אנטי-קומוניסטית מובהקת מדרום, שזכה בבחירות מפוקפקות שהפכו אותו לנשיא דרום וייטנאם. כמעט מיד, טען דיאם, כי ממשלתו החדשה נוצרה תחת מתקפה מצד הקומוניסטים בצפון. דיאם  טען כי הרפובליקה הדמוקרטית של וייטנאם של  צפון וייטנאם רצתה לקחת את דרום וייטנאם בכוח.

בסוף 1957, בסיוע צבאי אמריקני, החל דיאם לתקוף. הוא השתמש בעזרה של סוכנות הביון המרכזית האמריקאית כדי לזהות את אלה שביקשו להביא למפלתו של ממשלתו ולעצור אלפי אנשים. דיאם העביר בסדרת מעשים מדכאת המכונה חוק 10/59, שאפשרה לו  להחזיק מישהו בכלא אם הוא חשוד כקומוניסט ללא הגשת כתב אישום..

הזעקה נגד מעשיו הקשים והמדכאים של דיאם הייתה  מידית. נזירים בודהיסטים ונזירות שהצטרפו אליהם סטודנטים, אנשי עסקים, אינטלקטואלים ואיכרים, התעמתו עם השלטון המושחת של נגו דין דיאם. ככל שכוחות אלה התעמתו בכוחותיו של דיים והמשטרה החשאית, כך התלונן דיאם יותר על כך שהקומוניסטים מנסים לקחת בכוח את דרום ויאטנם. זה היה, לדברי דיאם, "פעולה תוקפנית עוינת של צפון וייטנאם נגד דרום וייטנאם שוחרת שלום ודמוקרטית".

ממשל קנדי ​​נראה מפוצל בשאלה עד כמה היה משטר דיים דיקטטורי  או דמוקרטי. כמה מיועצי קנדי ​​האמינו כי דיים לא הנהיג מספיק רפורמות חברתיות וכלכליות כדי להישאר מנהיג בר-קיימא בניסוי של בניית האומה. אחרים טענו כי דיאם הוא "הטוב ביותר של הרבה רע."

כשהבית הלבן נפגש ניסה לקבוע את עתידה של מדיניותה בווייטנאם, חל שינוי באסטרטגיה ברמות הגבוהות ביותר של המפלגה הקומוניסטית.

בשנים 1956-1960 ביקשה המפלגה הקומוניסטית של וייטנאם לאחד את הארץ באמצעים פוליטיים בלבד. עם קבלת מודל המאבק הפוליטי של ברית המועצות, המפלגה הקומוניסטית ניסתה ללא הצלחה לגרום לקריסתו של דיאם על ידי הפעלת לחץ פוליטי פנימי עצום. אחרי התקפותיו של דיאם על חשודים בקומוניסטים בדרום, עם זאת, הקומוניסטים הדרומיים שכנעו את המפלגה לאמץ טקטיקות אלימות יותר כדי להבטיח את נפילתו של דיאם.

בוועידת המפלגה החמישית בינואר 1959 אישרה המפלגה הקומוניסטית לבסוף את השימוש באלימות מהפכנית כדי להפיל את ממשלתו של נגו דין דיאם ולשחרר את וייטנאם מקוו רוחב 17 .

 במאי 1959, ושוב בספטמבר 1960, אישרה המפלגה את השימוש באלימות המהפכנית ואת שילוב תנועות המאבק הפוליטיות והצבאיות. התוצאה הייתה יצירת חזית מאוחדת רחבת היקף, המסייעת לגייס את הדרום לאופוזיציה.

חזית השחרור הלאומית

לחזית המאוחדת היו שורשים ארוכים והיסטוריים בווייטנאם. בחזית המאוחדת שימשו בחזית מאוחדת זו את הקומוניסטים והלא-קומוניסטים בארגון-גג שהיו לו מטרות מוגבלות אך חשובות.

ב -20 בדצמבר 1960 נולדה חזית המפלגה המאוחדת החדשה, "חזית השחרור הלאומית" (NLF). כל אחד יכול היה להצטרף לחזית הזאת כל עוד הם התנגדו לנגו דין דיים ורצו לאחד את וייטנאם.

אופיה של ה- NLF ויחסיו עם הקומוניסטים בהאנוי עוררו ויכוחים רבים בקרב חוקרים, פעילים נגד המלחמה וקובעי מדיניות. מלידתה של ה- NLF טענו פקידי ממשל בוושינגטון כי האנוי ביימה  את ההתקפות האלימות של ה- NLF נגד משטר סייגון.

בסדרה של "ניירות לבנים" של הממשלה, גינו אנשי ה- Washington את ה- NLF, בטענה כי מדובר בבובה של האנוי בלבד, וכי היסודות הלא-קומוניסטיים שלה הם מתחזים קומוניסטים.

ה- NLF, לעומת זאת, טען כי הוא אוטונומי ועצמאי מהקומוניסטים בהאנוי, וכי הוא מורכב בעיקר של לא קומוניסטים. פעילים רבים נגד המלחמה תמכו בטענות ה- NLF. וושינגטון המשיכה להכפיש את ה- NLF, וכינתה אותו "וייט קונג", מונח גנאי וסלנג שפירושו קומוניסט ויאטנמי.

  דצמבר 1961 נייר לבן

ב -1961 שלח הנשיא קנדי ​​צוות לווייטנאם לדווח על התנאים בדרום ולהעריך את דרישות הסיוע האמריקאי בעתיד. הדו"ח, הידוע כיום בשם "הספר הלבן מדצמבר 1961", טען להגדלת הסיוע הצבאי, הטכני והכלכלי, והנהגתם של "יועצים" אמריקאים גדולים, שיסייעו לייצב את משטרו של דיים ולמחוץ את ה- NLF. כשקנדי שקל את היתרונות של ההמלצות הללו, כמה מיועציו האחרים דחקו בנשיא לסגת לחלוטין מווייטנאם, בטענה שזו "סמטה ללא מוצא".

 

בדרך אופיינית לקנדי, הנשיא בחר בדרך האמצעית. במקום התעצמות צבאית בקנה מידה גדול, כפי שהכתיב הספר הלבן, או הסדר של משא ומתן שכמה מיועציו תמכו בו זמן רב, ביקש קנדי ​​הסכם מוגבל עם דיאם. ארצות הברית תגדיל את המעורבות הצבאית שלה בדרום וייטנאם באמצעות מכונות ויועצים נוספים, אך לא תתערב עם כל הכוחות. הסדר זה נידון מראש, ועד מהרה הגיעו דיווחים מווייטנאם לוושינגטון המעידים על ניצחונות נוספים של ה- NLF.

כדי לנטרל את ההצלחה של NLF באזורים הכפריים, וושינגטון וסייגון פתחו במאמץ צבאי שאפתני וקטלני באזורים הכפריים. קראו לתוכנית המלט האסטרטגית, תוכנית המתנגדים החדשה כיסתה את התושבים והכניסה אותם ל"כפרים בטוחים "שנבנתה על ידי הדרום . הרעיון היה לבודד את ה- NLF מהכפריים, את בסיס התמיכה.

 תכנית חסרת רגישות תרבותית זו הניבה תוצאות מוגבלות והרחיקה עוד יותר את האיכרים ממשטר סייגון. במשך רוב שלטונו של דיאם, תושבי הכפר הווייטנאמיים ראו את הדרום  כמטרד מרוחק, אך תוכנית האלטרנטיבה  הביאה את הדרום לאזורי הכפר. מדיניות תגובתו של המשטר של סייגון יצרה באורח אירוני יותר קואורדינציה של ה- NLF.

הפיכה צבאית

בקיץ 1963, בגלל הצלחותיו של ה- NLF וכישלונותיו, היה ברור כי הדרום  נמצאת על סף התמוטטות פוליטית. אחיו של דיאם, נגו דיין נו, פשט על הפגודות של בודהיזם של דרום וייטנאם וטען כי הם הטמיעו את הקומוניסטים שיצרו את חוסר היציבות הפוליטית. התוצאה הייתה מחאות מסיביות ברחובות סייגון שהובילו את הנזירים הבודהיסטים להפרדה עצמית. תמונות הנזירים המוטבעות בלהבות עשו כותרות עולמיות וגרמו לתדהמה רבה בוושינגטון. בסוף ספטמבר, המחאה הבודהיסטית יצרה התפרקות כזאת בדרום, שממשלת קנדי ​​תמכה בהפיכה. בשנת 1963, כמה גנרלים של Diem בצבא של הרפובליקה של וייטנאם (ARVN) ניגשו לשגרירות האמריקאית בסייגון עם תוכניות להפיל דיאם. באישור שבשתיקה של וושינגטון, 
 

ב- 1 בנובמבר 1963, נלכדו דיים ואחיו ואחר כך נהרגו.

 כעבור שלושה שבועות נרצח הנשיא קנדי ​​ברחובות דאלאס.

בזמן ההתנקשויות בקנדי ובדייאם היו בווייטנאם 16,000 יועצים צבאיים. ממשל קנדי ​​הצליח לנהל את המלחמה מוושינגטון ללא הקדמה בקנה מידה גדול של לוחמים אמריקאים.

הבעיות הפוליטיות המתמשכות בסייגון, לעומת זאת, שכנעו את הנשיא החדש, לינדון  ג'ונסון, כי נדרשת פעולה אגרסיבית יותר. קשה לקבוע כי  ג'ונסון נטה נוטה יותר להתערבות צבאית או שמא אירועים בווייטנאם אילצו את הנשיא לפעולה ישירה יותר. בכל מקרה, לאחר הפשיטה המפוקפקת של ה- DRV על שתי ספינות של ארצות הברית במפרץ טונקין, דן ממשל ג'ונסון על הענקת סמכויות מלחמה מרחיקות לכת לנשיא.

 החלטת מפרץ טונקין

באוגוסט 1964, בתגובה לפעולת הריגול האמריקאי והדרומי  בחוף  שלה, ה- DRV פתח בהתקפה מקומית ומבוקרת נגד ג 'טרנר ג'וי וארה"ב  ומדוקס, שתי ספינות אמריקאיות שפטרלו  במפרץ טונקין. ההתקפה הראשונה התרחשה ב -2 באוגוסט 1964. התקפה נוספת הייתה אמורה להתקיים ב -4 באוגוסט, למרות שווגין ג'יאפ, הדמות הצבאית המובילה של ה- DRV באותה תקופה, ומזכיר ההגנה של ג'ונסון, רוברט ס. מקנמרה, למסקנה כי אף התקפה שנייה לא התרחשה מעולם. מכל מקום, ממשל ג'ונסון השתמש בהתקפה ב -4 באוגוסט ככיסוי פוליטי להחלטת הקונגרס שהעניקה לנשיא סמכויות מלחמה רחבות. ההחלטה, הידועה כיום בשם "החלטת מפרץ טונקין", שעברה הן את בית הנבחרים והן את הסנאט, ורק שני קולות מתנגדים (הסנטורים מורס מאורגון וגרינינג מאלסקה). ההחלטה באה בעקבות תקיפות אוויר מוגבלות נגד ה- DRV.

במהלך הסתיו ולחורף של 1964, הממשל ג'ונסון דן באסטרטגיה הנכונה בווייטנאם. ראשי המטות המשולבים ביקשו להרחיב את מלחמת-האוויר על-ידי ה- DRV במהירות כדי לסייע בייצוב המשטר החדש של סייגון. האזרחים בפנטגון רצו להפעיל לחץ הדרגתי על המפלגה הקומוניסטית בהפצצות מוגבלות וסלקטיביות. רק מזכיר המדינה ג'ורג 'בול התנגד, וטען שמדיניות וייטנאם של ג'ונסון היתה פרובוקטיבית מדי לתוצאותיו המצומצמות. בתחילת 1965 תקף ה- NLF שני מתקני צבא אמריקניים בדרום וייטנאם, וכתוצאה מכך הורה ג'ונסון למשימות הפצצה מתמשכות על המשטר הדמוקרטי שהרמטכ"ל המשותף תמכו בו מזמן.

משימת ההפצצה, הידועה כ"פעולה מתגלגלת", גרמה למפלגה הקומוניסטית להעריך מחדש את אסטרטגיית המלחמה שלה. מ -1960 ועד סוף 1964, המפלגה האמינה שהיא יכולה לנצח בניצחון צבאי בדרום "בפרק זמן קצר יחסית". עם המחויבות הצבאית האמריקנית החדשה, שאושרה במארס 1965, כשג'ונסון שלח את כוחות הקרב הראשונים לווייטנאם, המפלגה עברה לחשיבה אסטרטגית מתמשכת של מלחמה. הרעיון היה להכניס את ארצות הברית למלחמה שלא תוכל לנצח צבאית וליצור תנאים שליליים לניצחון פוליטי. המפלגה הקומוניסטית האמינה כי היא תנצח במלחמה ממושכת, משום שלארצות-הברית לא היו מטרות מוגדרות בבירור, ולכן המדינה תתעייף בסופו של דבר מן המלחמה ותידרש להסדר מוסכם.

 בעוד שמבקרים תמימים ופשוטים טענו שהמפלגה הקומוניסטית, ווייטנאמית בכלל, לא זכו להתייחסות דומה לחיים ולכן היו מוכנים לשאת הפסדים נוספים במלחמה ממושכת, בדיעבד המפלגה הבינה שיש לה מחויבות אידיאולוגית לניצחון מחלקים גדולים של האוכלוסייה הווייטנאמית

המלחמה באמריקה

אחת האירוניות הגדולות ביותר במלחמה שהייתה עשירה באירוניות הייתה שוושינגטון עברה גם היא למלחמה מוגבלת בווייטנאם. ממשל ג'ונסון רצה להילחם במלחמה הזאת בדם קר. פירוש הדבר שאמריקה תלך למלחמה בווייטנאם בדיוק של מנתח עם השפעה ניכרת על התרבות המקומית. מלחמה מצומצמת קראה לגיוס מוגבל של משאבים, חומר ואנושיים, וגרמה להפרעה מועטה בחיי היומיום באמריקה. כמובן, מטרות אלה מעולם לא נפגשו.

למלחמת וייטנאם הייתה השפעה גדולה על חיי היומיום באמריקה, וממשל ג'ונסון נאלץ לשקול את ההשלכות הפנימיות של החלטותיו בכל יום. בסופו של דבר, פשוט לא היו מספיק מתנדבים להמשיך להילחם מלחמה ממושכת והממשלה הנהיגה טיוטה. עם מותם של האמריקאים והגעת  זרם של גופות מדרום מזרח אסיה, ג 'ונסון הממשל נאלץ להתמודד עם מלוא המשקל של רגשות אזרחיו  האמריקאים נגד המלחמה.

בתחילה המחאות פרצו בקמפוסים ובמכללות הגדולות , אך ב- 1968  נראו בכל פינה בכל רחבי הארץ את השפעת המלחמה. אולי אחד האירועים המפורסמים ביותר בתנועה נגד המלחמה היה המהומות המשטרה בשיקגו במהלך 1968 מאות אלפי אנשים הגיעו לשיקגו באוגוסט 1968 כדי למחות על ההתערבות האמריקנית בווייטנאם ועל מנהיגי המפלגה הדמוקרטית שהתעקשו להמשיך במלחמה.

שנותיו של ניקסון

המו"מ הסודי החל באביב 1968 בפריס ועד מהרה פורסם כי האמריקנים והווייטנאמים נפגשים כדי לדון בסיום המלחמה הארוכה והיקרה. למרות ההתקדמות בפריז, המפלגה הדמוקרטית לא הצליחה להציל את הנשיאות מהמתמודד הרפובליקני ריצ'רד ניקסון, שטען כי יש לו תכנית סודית לסיום המלחמה.

התוכנית הסודית של ניקסון, כך התברר, שואבת מהצעד האסטרטגי של שנתו האחרונה של לינדון ג'ונסון בתפקידו. הנשיא החדש המשיך בתהליך המכונה "וייטנאמיזציה", מונח נורא שהרמז כי וייטנאמים אינם נלחמים וגוססים בג'ונגלים של דרום-מזרח אסיה. אסטרטגיה זו הביאה חיילים אמריקאים הביתה תוך הגדלת המלחמה האוויר על DRV להסתמך יותר על ARVN על התקפות קרקע. שנות ניקסון גם ראו את הרחבת המלחמה לתוך לאוס השכנה וקמבודיה, תוך הפרת זכויותיהם הבינלאומיות של מדינות אלה במסעות חשאיים, שכן הבית הלבן ניסה נואשות לגרש את המקלטים הקומוניסטיים ואת נתיבי האספקה. מסעות ההפצצה האינטנסיביים וההתערבות בקמבודיה בסוף אפריל 1970 עוררו מחאות  בכל רחבי אמריקה.

ב קנט סטייט באוהיו, ארבעה סטודנטים נהרגו על ידי משמרות לאומיים אשר נקראו לשמור על הסדר בקמפוס לאחר ימים של מחאה נגד ניקסון. גלים זעזועים חצו את האומה כאשר סטודנטים במדינת ג'קסון במיסיסיפי נורו ונרצחו גם מסיבות פוליטיות, מה שגרם לאם אחת לבכות, "הם הורגים את התינוקות שלנו בווייטנאם ובחצר האחורית שלנו".

מלחמת-האוויר המורחבת לא הרתיעה את המפלגה הקומוניסטית, והיא המשיכה לדרוש דרישות קשות בפריז. תכנית  ויאטנמיזציה של ניקסון השקיטה באופן זמני את המבקרים המקומיים, אך ההסתמכות המתמשכת שלו על מלחמה אווירית מורחבת כדי לספק כיסוי לנסיגה אמריקאית הכעיסה את אזרחי ארה"ב. בתחילת 1972, מזכירת המדינה האמריקנית, הנרי קיסינג'ר, ונציגי ה- DRV, שואן ת'ואי, לה דוק ד'ו, הכריזו על טיוטת שלום ראשונית. וושינגטון והאנוי הניחו שבעלות בריתה הדרומיות יקבלו, מטבע הדברים, כל הסכם שייקבע בפריז, אבל זה לא עבד.

המנהיגים בסייגון, ובמיוחד הנשיא נגויין ואן תיו וסגן הנשיא נגוין קאו קי, דחו את טיוטת השלום של קיסינג'ר-טו, ודרשו שלא יתנו ויתורים. הסכסוך התגבר בדצמבר 1972, כאשר ממשל ניקסון שיחרר סדרה של התקפות הפצצות קטלניות נגד מטרות בערים הגדולות של ה- DRV, האנוי והייפונג. התקפות אלה, הידועות כיום כ"הפצצות חג המולד ", הביאו לגינוי מיידי מצד הקהילה הבינלאומית ואילצו את ממשל ניקסון לבחון מחדש את הטקטיקה שלו ואת אסטרטגיית המשא ומתן

הסכם השלום של פאריס

בתחילת ינואר 1973, הבית הלבן של ניקסון שכנע את משטר תיאו-קי בסייגון שלא ינטשו את הדרום אם יחתמו על הסכם השלום. ב -23 בינואר, לכן, את הטיוטה הסופית היה בראשי תיבות, שהסתיים הלחימה לפתוח בין ארצות הברית לבין DRV. הסכם השלום של פאריס לא סיים את הסכסוך בווייטנאם, עם זאת, כמו המשטר Thieu-Ky המשיך להילחם נגד הכוחות הקומוניסטיים. ממארס 1973 ועד נפילתו של סייגון ב -30 באפריל 1975, כוחות ARVN ניסו נואשות להציל את הדרום מהתמוטטות פוליטית וצבאית. אולם  טנקים של  DRV שעטו  דרומה לאורך כביש המהיר הלאומי. בבוקר ה- 30 באפריל כבשו הכוחות הקומוניסטיים את הארמון הנשיאותי בסייגון וסיימו את מלחמת האינדונזית  השנייה.

איתמר מרום- חוקר היסטורי  M,A 


                                           2  וייטנאם העתיקה

 לפני כ -2,000 שנה אנשים בצפון וייטנאם החלו לגדל אורז בעמק האדום. כדי להשקות את הגידולים הם בנו טראסות וחפרו תעלות. הם אולצו לעבוד יחד וכך באה ממלכה מאורגנת בשם ואן לאנג. אולם במאה השנייה לפנה"ס כבשו הסינים את האזור.

הסינים שלטו בצפון וייטנאם במשך יותר מ -1,000 שנה, והציוויליזציה הסינית השפיעה רבות על הווייטנאמים.

אולם בדרום וייטנאם הייתה השפעה הודית. מהמאה ה -1 ועד המאה ה -6 לספירה, החלק הדרומי של וייטנאם היה חלק ממדינה בשם פונאן.

באמצע וייטנאם השפיעו על הודו מדינה בשם Champa ששלטה במאה השנייה לספירה.

בצפון וייטנאם העם התמרמר על השלטון הסיני ובשנת 40 לספירה אחיות טרונג TRUNG הובילו למרד. הם הקימו מדינה עצמאית. עם זאת בשנת 43 לספירה הסינים מחצו את המרד האחיות התאבדו. הסינים המשיכו לשלוט בצפון וייטנאם עד המאה ה -10. לבסוף ב 938 מנהיג בשם Ngo Quyen הביס את הסינים בקרב נהר באך דנג BAC DANG RIVER וצפון וייטנאם הפכה למדינה עצמאית.

במאה ה -13 פלשו המונגולים לווייטנאם שלוש פעמים. בשנת 1257 ו 1284 הם כבשו את הבירה אבל בכל פעם הם נסוגו בקרוב. בשנת 1288 ניתנה המנהיג הווייטנאמי טראן האנג דאו היכה את המונגולים בנחל באך דאנג.

עם זאת, בתחילת המאה ה -15 ניסתה סין להחזיר לעצמה את השליטה על צפון וייטנאם. בשנת 1407 הם כבשו את הארץ, אך הייתה התנגדות לשלטונם . בשנת 1418 החלה לה לוי   LE LOIאת מרד לאמ סון LAM SON  . עד 1428 הסינים היו סולקו לה לו הפך הקיסר Le Thai To. תחת יורשיו הפכה מדינת צ'אמפה המרכזית של וייטנאם למדינת ואסאל של צפון וייטנאם.

עם זאת בתחילת המאה ה -16 כוחו של שושלת Le ירד. במאות ה -17 וה -18 היו שתי משפחות יריבות בעלות כוח, הטרינה  TRINHבצפון והנגוין  NGUYENבדרום. משפחת נגוין כבשה את דלתא המקונג מאימפריית הקמר.

בשנות השבעים של המאה ה -19 החל מרד בעיר טיי סון. שלושה אחים בשם נגוין הובילו אותו. בהדרגה הם לקחו שטח מאדוני נגוין בדרום ומלכי טרינה בצפון. ב- 1786 הם שלטו על כל וייטנאם ואח אחד, נגוין היו הכריז על עצמו כקיסר קואנג טרונג. ב- 1788 התערבו הסינים בווייטנאם, אבל הווייטנאמים סילקו אותם בדונג-דה DONG DA

עם זאת Nguyen לורד בשם Nguyen Anh ברח. הוא גייס צבא ומ -1789 דחף את המורדים. Nguyen Anh כבש את האנוי בשנת 1802 והפך לקיסר Gia לונג. GIA LONG תחתו הפכה וייטנאם לממלכה מאוחדת וחזקה.

בינתיים פורטוגזית הגיעו וייטנאם מהים בשנת 1516. בעקבותיהם באו מיסיונרים, תחילה דומיניקנים ואחר כך ישועים והכנסייה הרומית הקתולית בצעדיה הראשונים  בווייטנאם

הצרפתים בווייטנאם

בסוף המאה ה -19 הפכה וייטנאם למושבה צרפתית. אולם הצרפתים השתלטו על וייטנאם בשלבים. בשנת 1859 הם כבשו את סייגון. לבסוף ב- 1883 נאלץ צפון ומרכז וייטנאם להפוך למגן חסות צרפתי.

הצרפתים בנו את התשתית בווייטנאם, כגון הרכבת של סייגון להאנוי. הם גם בנו כבישים וגשרים. עם זאת הבנייה מומנה על ידי מיסוי כבד. מובן שהווייטנאמים רצו עצמאות. הקומוניסטים הובילו את המאבק לעצמאות. הו צ'י מין הקים את הליגה הצעירה המהפכנית של סין ב -1925. ב -1930 היא הפכה למפלגה הקומוניסטית הוייטנאמית.

בשנת 1940 ניצחו הגרמנים את צרפת. יפן החליטה לנצל את החולשה הצרפתית והכריחה את ממשלת צרפת לאפשר לכוחות היפנים לכבוש את הודו-סין הצרפתית, אם כי הם השאירו את הממשל הצרפתי על מקומו.

הקומוניסטים הווייטנאמים או וייט מין נלחמו ביפנים ובשנת 1945 שלטו בחלקי צפון וייטנאם. בינתיים, במארס 1945, השתלטו היפנים על הממשל של וייטנאם וכאשר יפן נכנעה ב- 15 באוגוסט 1945, הם השאירו ואקום.

הו צ'י מין התקדם במהירות למלא את החלל. הוא קרא להתקוממות שנקראה מהפכת אוגוסט, והווייט מין השתלט על רוב וייטנאם. ב- 2 בספטמבר 1945 הכריז הו צ'י מין על וייטנאם עצמאית.

אולם המעצמות הגדולות התעלמו מהדרישה הוייטנאמית לעצמאות. על פי תנאי ועידת פוטסדאם נכנעו הכוחות היפנים מדרום לקו הרוחב -16 לבריטים. אלה שמצפון לקו החלוקה  נכנעו לסינים הלאומנים.

עם זאת, הצבא הצרפתי ירד לדרום ולקח את השליטה מידי הבריטים. הכוחות הצרפתיים הצפונית נכנסו פנימה. אולם הוא צ'י מין החליט  כי הצרפתים היו פחות משני העוולות והוא חתם איתם על הסכם, אשר אמר כי הכוחות הצרפתים צריכים להחליף את הכוחות הסינים בצפון וייטנאם במשך 5 שנים. בתמורה הבטיחו הצרפתים להכיר בווייטנאם  כ"מדינה חופשית".

אולם עד מהרה התברר כי לצרפתים אין שום כוונה לוותר על השלטון בווייטנאם, והלחימה פרצה בינם לבין וייט מין.

במשך שמונה שנים לחם וייט מין מלחמת גרילה נגד הצרפתים. לבסוף בשנת 1954 הם הקיפו צבא צרפתי ב Dien Bien Phu. לאחר מצור שנמשך 57 יום נאלצו הצרפתים להיכנע. אז כבר היה ברור שהצרפתים לא יוכלו לנצח במלחמה ושני הצדדים נפגשו בוועידת ג'נבה כדי לשים קץ למלחמה. הם הסכימו כי וייטנאם תחולק באופן זמני בקו רוחב  ה -17 והבחירות יתקיימו ב -20 ביולי 1956. עם זאת לא נערכו בחירות והחלוקה של וייטנאם הפכה לקבועה 

 וייטנאם המודרנית

בצפון הו צ'י מין הציג משטר קומוניסטי ואילו בדרום נגו דיין דיאם הפך לשליט. אולם בתחילת שנות ה -60, דרום וייטנאם טולטלה בהפגנות וב -1963 הודח דיאם בהפיכה.

 

בינתיים, בשנת 1959, החלה מלחמת וייטנאם הצפונית במלחמת גרילה ארוכה כדי לאחד את וייטנאם תחת השלטון הקומוניסטי. לוחמי הגרילה הצפוניים היו ידועים כווייטקונג.

בהדרגה הפכה ארה"ב למעורבת במלחמת וייטנאם. כבר בשנת 1950 שלחה ארה"ב יועצים צבאיים לדרום וייטנאם. מבחינה כלכלית הם תמכו בצרפת ואחר כך בממשלת דרום וייטנאם.

אז ב -1964 היו שתי ספינות אמריקניות חשופות לכאורה להתקפות "ללא התגרות" מצד הצפון-וייטנאמים. תחילה הותקפה המדוקס. יומיים לאחר מכן טענו מדוקס ואונייה בשם "טרנר ג'וי" ששניהם הותקפו. (ספק אם התקפה זו אכן התרחשה).

לאחר מכן הפציצו האמריקאים את הצפון והקונגרס העביר את "החלטת מפרץ טונקין", המאפשר לנשיא לנקוט בכל האמצעים הדרושים כדי למנוע "תוקפנות נוספת". כתוצאה מכך בדצמבר 1965 היו 183,000 חיילים אמריקאים בווייטנאם ועד סוף 1967 היו כמעט חצי מיליון. אולם הווייטקונג המשיך במלחמת הגרילה שלהם.

בינואר 1968 השיק הווייטקונג את מתקפת טט בערים ובערים בדרום וייטנאם. הם ספגו אבדות כבדות, אך לאחר מכן נסוגו האמריקנים בהדרגה מווייטנאם. בינואר 1973 הם חתמו על הפסקת אש ושאר הכוחות האמריקנים נסוגו.

דרום וייטנאם המשיכו להילחם בווייטקונג לבדה. אולם בחודשים הראשונים של 1975 התמוטטה ההתנגדות הדרומית-וייטנאמית, וב -30 באפריל 1975 כבשה צפון וויטנאם  את דרום וייטנאם ואת סייגון. וייטנאם התאחדה תחת השלטון הקומוניסטי.

ואז בסוף שנות ה -70 פתח החמר רוז 'התקפות על וייטנאם. אז בשנת 1978 את וייטנאם כבשו קמבודיה. הם נשארו שם עד 1989.

בינתיים ב -1986 הציגה ממשלת וייטנאם רפורמות בשוק. כתוצאה מכך, הכלכלה הווייטנאמית החלה לצמוח במהירות. ב -1994 ביטלה ארה"ב את האמברגו הכלכלי על וייטנאם ובשנת 1995 הוחזרו היחסים הדיפלומטיים.

היום הכלכלה הוייטנאמית פורחת, וייטנאם הופכת להיות יותר ויותר משגשגת. תיירות היא תעשייה חשובה בווייטנאם. כמו כן נפתחה בבורסה בווייטנאם בשנת 2000.

כיום האוכלוסייה של וייטנאם הוא 95 מיליון דולר.

איתמר מרום- חוקר היסטורי  M,A 

 3   טקטיקות גרילה

הווייטקונג

הקומוניסטים הוייטנאמיים, או הווייטקונג, היו הזרוע הצבאית של חזית השחרור הלאומית (NLF), תחת הפיקוד של  המשרד המרכזי של דרום וייטנאם, שמוקם ליד הגבול הקמבודי. לצורך העברת  נשק, תחמושת וציוד מיוחד, הווייטקונג היה תלוי על שביל הו צ'י מין. צרכים אחרים סופקו בדרום וייטנאם.

 הכוח העיקרי יחידות וויטקונג היו במדים, חיילים במשרה מלאה, שיצאו בהתקפות בקנה מידה גדול על פני שטח רחב. הכוחות האזוריים היו גם הם במשרה מלאה, אך פעלו רק בתוך המחוזות שלהם. במידת הצורך, יחידות אזוריות קטנות התאחדו להתקפות בקנה מידה גדול. אם לחץ האויב היה גדול מדי, הם היו מתפרקים ליחידות קטנות יותר ומתפזרים.

שלא כמו החיילים העיקריים, שראו עצמם כחיילים מקצועיים, קבוצות הווייטקונג המקומי נטו להיות הרבה פחות בטוחות. לרוב, המתגייסים היו בני נוער צעירים, ובעוד רבים היו מונעים על ידי אידיאליזם, אחרים הצטרפו כתוצאה מלחץ  או בושה . היו להם גם ספקות אמיתיים באשר ליכולתם להילחם בחיילים אמריקאים חמושים היטב ומאומנים היטב.

בתחילה ניתנה לגרילה המקומית רק מינימום בסיסי של אימון חי"ר, אבל אם הם גויסו ליחידת כוח מרכזית, הם יכלו לקבל עד חודש של הדרכה מתקדמת. בנוסף, היו עשרות מרכזים מוסתרים בכל רחבי דרום וייטנאם עבור חוליה ומנהיג מחלקה, נשק אימון רדיו. כדי להבטיח שהגרילה הבינו מדוע הם נלחמים, כל קורסי ההכשרה כללו הדרכה פוליטית.

עד אמצע שנות ה -60, רוב הכוחות העיקריים של וייטקונג היו חמושים בגרסאות סיניות של תת-הנשק הרוסי AK-47. הם השתמשו גם במגוון רחב של מקלטים סינים ואמצעי לחימה בינוניים סיניים, ומכונות ירייה כבדות. במיוחד, מקלעים כבדים הוערכו להגנה מפני מסוקים אמריקאיים.

הריסת כלי רכב משוריינים או בונקרים, היו לווייטקונג מטולי רימונים, ורקטות. מרגמות היו גם זמינות במספרים גדולים בגלל שהיו קלות להובלה.

כלי נשק רבים, כולל מלכודות ומוקשים, היו תוצרת בית שהוכנו בכפרים. החומרים נעו בין פח פחית לחוט שנזרק, אבל המרכיבים החשובים ביותר סופקו על ידי האויב. בתוך שנה, פצצות אמריקאיות יכלו להשאיר יותר מ -20 אלף טונות של חומרי נפץ המפוזרים באזור הכפרי בווייטנאם. לאחר הפצצות אוויריות, מתנדבים שאספו את הנפילים והחלו בעסק המסוכן של יצירת כלי נשק חדשים.

הכוחות המקומיים תכננו גם כלי נשק פרימיטיביים, חלקם נועדו להפחיד את האויב , אך אחרים היו מסוכנים ביותר. "מלכודות פונג'י" –מוטות במבוק חדים שהים שהיו תקועים במלכודת  - יכולים בקלות להשבית חייל אויב. והיו מזוהמים בכוונה ברעל נחשים או צואת אדם ,כדי להגדיל את הסיכון לזיהום.

בדצמבר 1965, הורה הו צ'י מין והמנהיגות הצפון-וייטנאמית לשנות את אופן ההתמודדות של המלחמה בדרום. מעתה ואילך, הווייטקונג ימנעו מקרבות עם האמריקאים, אלא אם כן ברור שהסיכויים הם לטובתם. יותר התקפות פגע ומארבים. כדי להתגבר על הכוח העודף של האמריקאים בנשק ובחיילים, גיוס וייטקונג יוגבר ועוד חיילים צפון וייטנאמיים יסתננו לדרום וייטנאם.

הווייטקונג, בעקבות הדוגמאות של הגרילה הסינית לפניהם, העניק תמיד את העדיפות הגבוהה ביותר ליצירת אזורי בסיס בטוחים. הם היו מגרשי הכשרה, מרכזים לוגיסטיים ומטה. הם גם הציעו מקלט בטוח למקרים שבהם המלחמה עלולה תנטה לרעתם .

הסתרת אזורי הבסיס הייתה תמיד בראש סדר העדיפויות של הווייטקונג. עכשיו, עם מטוסים הסיור האמריקאים שהיו בכל מקום, היה זה חיוני יותר מאי פעם להגן עליהם. בביצות מרוחקות או ביערות, היו מעט בעיות, אבל קרוב יותר לבירה, זה היה הרבה יותר קשה. התשובה הייתה לבנות מערכות ענק של מנהרות תת קרקעיות.

הפקודות  שהגיעו ממפקדת ה- NLF היו ברורות לחלוטין. המנהרות לא יהיו מקלטים בלבד. הם מיועדים להוות בסיסי לחימה המסוגלים לספק תמיכה מתמשכת לחיילים. גם אם כפר היה בידיו של האויב, ה- NLF ששהה בנהרות מתחתיו עדיין מסוגל לבצע פעולות התקפיות.

היו קומפלקסים גדולים וקטנים של מנהרות הפזורים ברחבי הארץ. כל כפרי באזור NLF נאלץ לחפור מטר של מנהרה ביום. היה אפילו מדריך לחפירת מנהרות המפרט כיצד מנהרות ייבנו. מערכת המנהרות הגדולה ביותר הייתה במשולש ברזל במחוז קוצ'י  20 קילומטרים מסייגון.

אזור הבסיס של הקוצ'י, היה רשת ענקית, של כמעט 250  ק"מ  של מנהרות. כל מתקן ששימש את הגרילה - חדר ישיבות או אזור אימונים - הייתה גישה תת קרקעית כמעט מיידית. מלכודות נסתרות שהובילו למטה, למעברי חדרים ולמעברים ארוכים. במרווחים קבועים, מעברים  הובילו חזרה אל פני השטח ואל כניסות סודיות אחרות. כמה פתחים הוסתרו אפילו מתחת למים של תעלות או תעלות.

ברמות העמוקות יותר, היו חדרים שנחפרו שמשו למפעלי נשק ובאר לאספקת המים של הבסיס. היו מחסנים לנשק ושל אורז, היה גם בית חולים או תחנת עזרה ראשונה. מנהרות תקשורת ארוכות חברו את הבסיס למתחמים מרוחקים אחרים.

מטבחי הבסיס היו תמיד קרובים לפני השטח, עם ארובות ארוכות, שנועדו לפזר עשן בישול בהדרגה  ולשחרר אותו במרחק מה. ליד המטבחים היו חדרי השינה של הגרילה, שם יכלו לשרוד במשך שבועות בכל פעם, אם היה צורך בכך. בכל מקום במפלס העליון היו מנהרות המוליכות למעלה למאות עמדות ירי נסתרות להגנה על הבסיס.

איתמר מרום- חוקר היסטורי  M,A 

 

                                     4   מנהרות  קוצ'י –אומנות ההישרדות מתחת לאדמה

      לבשל ללא עשן , ללכת ללא עקבות. לדבר ללא קול

ב- 1965 פלשו האמריקנים לדרום וויאטנם , בשיאם הם כחצי מיליון אמריקנים

במלחמה בצד הוויאטנמי, נלחמו מכל הגלאים מבוגרים לצד הצעירים, וילדים בני 14 .

תחילת בניית המנהרות החלה עם הכיבוש הצרפתי.

האדמה בקוצ'י הייתה פורייה לפני נחרבה על ידי ההפצצות והחומרים הכימיים שפיזרו  האמריקניים.

האיכרים גידלו בה פירות מצוינים ועיבדו את האדמה .

למזלם של אנשי קוצי האדמה הייתה אידיאלית לחפירה מנהרות .

בתחילה הכפריים היו בשוק מול העוצמה האמריקאית. להילחם מול הצבא של דרום וויאטנם היה דבר אחד, אבל מול העוצמה האמריקאית היה סיפור אחר .

לא היה להם מספיק דמיון להכיר את הנשק המתוחכם של האמריקאים , המטוס, הארטילריה .

בהתחלה היה נדמה להם שהיריות שלהם זה כמו לזרוק אבני על הטנקים האמריקאים .הם כל כך פחדו שכשראו את המסוק הם לא העזו לירות בו .אבל כאשר בא-נפו הם הפילו  את ההליקופטר הראשון הסכר נפרץ , ועוד רבים הופלו .

במהלך המאבק נגד הצרפתי במשך 21 שנה, ובמהלך הפלישה של האמריקנים, הם המשיכו לחפור הם קשרו את כל המנהרות לכפרים.

במהלך המלחמה עם הצרפתים אורך המנהרות היה רק 30 "מ.

במלחמה נגד האמריקאים אורך המנהרות הגיע ל- 250 ק"מ ב1964. 

לאחר שהאמריקניים הגיעו הם השתמשו בכל האמצעים לשתק את המנהרות. גז .רעל. נפלאם פצצות "שטיח".

האמריקאים הפציצו  כל כפר כל בית או צריף. בתי ספר כנסיות ומקדשים אלפי ק"מ של יערות שוטחו על ידי ההפצצות.

האיכרים ירדו מתחת לאדמה מאימת ההפצצות .

כאשר האמריקנים פתחו במבצע" אתר והשמד",  כל תושבי הכפר נעלמו מתחת לאדמה .

המנהרות רחשו חיים כ 10,000 משפחות .משפחות שאיבדו גם 5 ילדים, ועוד 16000 אנשי גרילה .

ככל שיותר הושמדו בתי הכפריים יותר ויותר כפריים נאלצו למצוא מסתור במנהרות .

את המנהרות בנו משפחות משפחות , ככל שיותר משפחות מצאו מפלט במנהרות היה צורך להאריך את המנהרות שהתארכו והתארכו .

כל משפחה הייתה חייבת לחפור כ-2 מטר בכל יום מהכפר שלה למנהרה הראשית, עד אשר המנהרה התחברה למנהרה הראשית. בשל החשש שמא תתגלה רשת המנהרות אף כפר לא ידע לאן מובילות ההסתעפויות מהמנהרה הראשית.. 

המנהרות נבנו במספר מפלסים .בכל מנהרה היה מלכודת בכניסה .

מתוך כל כפר וכפר היה אפשר להגיע למנהרה הקוצ'י. ביום, המנהרה הייתה "שייכת " לאמריקאים בלילה היא הייתה "שייכת " לאנשי הגרילה ולכפריים .

כיוון שהיו בתוך המנהרות , האמריקאים לא ידעו איפה הם, עד שאנשי הגרילה פתחו באש  על האמריקאים. הירי בוצע מקצה המנהרה שפתחה היה באוויר הפתוח, עד שהאמריקאים מצאו איפה מקור היירי הם כבר נעלמו בתוך המנהרה. כשהאמריקאים מחפשים אותם מעל פני השטח .

חיילים אמריקאים שנהרגו בקרבת פתחי המנהרות .כאשר חבריהם נסוגו בהשאירם את כלי הנשק .מה שאפשר לוויטנאמים לגרור בלילה  את הנשק הנטוש לתוך המנהרות. חבריהם של האמריקאים שהגיעו בוקר לשדה הקרב  לא הבינו לאן נעלמו הרובים .

כששמעו את האמריקנים מפטרלים בשבילים מעל המנהרות ,הם יצאו והניחו פצצות בצמרת עץ הקשיו. והפעילו את הפצצה כאשר הכוח היה מתחתיה, מה שגרם להרג של עשרות חיילים .פצצה  אחת הרגה 25 חיילים במידי. ובלילה גרירת הנשקים חזרה על עצמה .

השיטה הייתה לירות ממחבוא מכמה מקומות ואז האמריקנים היו יורים אחד על השני כיוון שלא ידעו מה מקור הירי .

פתח היציאה היה ללא ידית על ידי נקישה נפתחה הדלת מבפנים .אמריקאי שבא אחרי הוויאטנמי וגילה את הפתח הרים את הדלת אבל הדלת הייתה ממולכדת והחייל היה נהרג מהרימון .

  מלכודות –בוביטרייפ BOOBY TRAP

הנחת המלכודות שימשו לזרוע פחד בקרב החיילים . במיוחד מלכודת הפונג'י – תעלה שבקרקעיתה כ-2 מטר -היו תקועים ענפי במבוק מחודדים , על התעלה היה לוח עץ שהסתובב לשני הכיוונים בכל כיוון שדרכו עליו החייל היה נופל על שיפודי הבמבוק – המטרה לא הייתה שייהרג אלא שייפצע ואז פציעתו ניטרלה עוד שני חיילים שהיו צריכים למשוך אותו מהתעלה ולשאת אותו למנחת החילוץ .

הם ידעו להכין מיגוון ל מלכודות אכזריות שהטילו מורא על החיילים שהיו מוטמנים בשבילים או שהיו מוסווים בין ענפי העצים. מוקשי נעל שכוונו להתפוצץ בגובה המותניים . 

אבל להניח את המלכודת, ומוקשים הייתה בעיה, הם היו צריכים להבטיח, שהכפריים הפעילים וסתם אזרחים לא ידרכו עליהם.

למנוע זאת, הם נהגו לסמן את מיקום הפונגי, על ידי זה שתקעו חתיכת עץ שבור ותלו אותו על העץ בצד השביל ששם הייתה המלכודת. בשבילים היו סימנים סודיים על מיקומם של המלכודות , ולא כולם ידעו אותם, היו סימנם של דרך לא בטוחה ,או בטוחה

גם לשים את המלכדת היה מסוכן. כיוון השביל היה צר וכל סטייה מהשביל, יכלה להפעיל מוקש

ניידות - היה קשה לעבור מעמדה לעמדה ומכפר לכפר. הם היו צריכים לנוע עם אנשי הגרילה כי רק אנשי הגרילה ידעו את מיקום המלכודות והמוקשים.

מי שחיסל אמריקני, קיבל תואר "גיבור של מחסל אמריקני" מי שחיסל טנק קיבל תואר "גיבור מחסל טנקים" .אם השתמש בפצצה היה צריך להרוג 3 אמריקאים כדי לקבל את התואר.

אם מישהו הרג 7 אמריקאים והשני הרג רק 3 אמריקאים זה שהרג הרבה  יכול היה "להעביר" את הקרדיט הנוסף שיש לו ללוחם השני כדי שגם השני יוכל לקבל תואר של גיבור הורג אמריקאי .

בניית המנהרה

הם בנו לוחות כפולים  –בדלתות היציאה מהמנהרה  וכך יכלו לברוח מהלהביורים, וגז הרעיל שהחדירו האמריקאים לפתחי המנהרות.

דלת המלכודת הייתה בנויה לאחר דלת הכניסה, כך שאם האמריקאי היה מצליח להיכנס בפתח דרך הדלת הראשונה הוא לא היה מצליח לעבור את הדלת השנייה ונהרג.

המנהרות מעולם לא נחפרו בקוו ישיר אלא בצורה מעוקלת כדי שמי שיחדור למנהרה לא יוכל לירות תוך כדי מרדף בתוך המנהרה אחרי אנשי הגרילה.

פתח היציאה היה ללא ידית על ידי נקישה נפתחה הדלת מבפנים .אמריקאי שבא אחרי הוויאטנמי וגילה את הפתח הרים את הדלת אבל הדלת הייתה ממולכדת והחייל היה נהרג מהרימון .

בזמן המלחמה המנהרות היו צרות בעלי תיקרה נמוכה בגובה של חצי מטר כדי לעשות בלתי אפשרי לאמריקאי החסון להיכנס לתוך המנהרה

מה עושים עם האדמה שנחפרה -

את החול שהוצא בזמן החפירה, הם העבירו בשקים מיד ליד, ובחוץ היו מפזרים אותו בגדת הנהר או זורקים אותו לתוך מכתשי הפצצות, עד שהתמלאו .ואז פזרו אותו בסביבה  וכיסו אותו בעלים.

במנהרות היה קשה לנשום וגם היה קשה לנוע .

האמריקאים הקימו יחידה- "עכברי המנהרות"  שתפקידה היה לנהל מרדף אחרי הוויטקונג בתוך המנהרות, אבל לחייל האמריקאי היה נשק ארוך קנה- M16 והוא נכנס עם הנשק כשהנשק מכוון קדימה וכאשר החייל רצה להסתובב. החייל לא מסוגל לסובב את הנשק ונאלף לזחול אחורנית.

גם במרדף אחרי הוויטקונג הוא היה מחכה להם בעיקול ויורה על החייל ומאלץ אותו  לסגת אחורה .

במנהרות נחפרו חדרי מנוחה, חדרי כינוסים, בית חולים, או עזרה ראשונה. חדרי אוכל, חדר פצועים החדר הכי גדול היה בגובה 2 מטר רגל ו 5 מטר רגל רוחב כדי לאפשר לאנשים לשכב.

לפני שהאמריקאים השמידו את כל העצים בקוצ'י אנשי הגרילה בנו את תקרת המנהרות מעצים , כשלא היו עצים הם השתמשו בעמודי ברזל שלקחו מגדרות של הבסיסים האמריקאים

בעיית האוורור

 אחד הדברים החשובים  בבניית המנהרות היה אוורור למנהרות ,על מנת לאפשר כניסת אוויר למנהרות, הם עשו חורים בתוך המנהרה. שפתחיהם הוסתרו בתוך עצי במבוק או בקרבת שורשי עצים , או בקרבת נהרות או בתוך עשב גבוה או בתלי נמלים.

כאשר לא היה אוויר הם שכבו והצמידו את אפם באדמה כדי שיוכלו לנשום, ואם הם זזו הם לא יכלו לנשום כי לא היה מספיק חמצן, היו כאלה שהתעלפו מחוסר חמצן

כאשר לא היה אוויר הם שכבו והצמידו את אפם באדמה כדי שיוכלו לנשום, ואם הם זזו הם לא יכלו לנשום כי לא היה מספיק חמצן, היו כאלה שהתעלפו מחוסר חמצן

  אוכל ובישול

-במנהרות שהו מאות אנשים והיו צריכים להאכיל אותם -.

האורז בושל למעלה, עם מנת האורז קיבלו קצת ירק ופלפל.  המנות היו זעומות וקצובות ליום אחד כאשר גברו הפצצות הם נאלצו להישאר בנהרות גם 15 ימים רצופים ללא אוכל. ואז אכלו עשב ושורשים שחיפשו בחוץ, בהפוגות בין הפצצות. כשהיה יותר שקט היו יוצאים לצוד שרימפס או צפרדעים. אורז מבושל היה נדיר.

כשאמריקאים היו בסביבה הם אכלו אורז מאודה ,

הבישול היה בעייתי כי אם האמריקאים היו מבחינים בעשן הם היו מפציצים את המקום לכן היו צריכים להסתיר את יציאת העשן לשם כך נחפרו חורים רבים מתחת לעצים שבערו כדי שהעשן יוכל

לצאת בתפזורת רבה ומעט מכל פתח .כך שיהיה קשה להבחין בו מהמסוקים

את האורז בישלו בלילה. ועשו מזה עוגות ולא אכלו אותן  רק כשהיו מאד רעבים

מים לשתייה

מים כמעט לא היה , אמנם הם חפרו בורות בתוך המנהרות אבל לא בכל מנהרה הייתה באר מים . כשלא היה מים הם מצצו לימונים , כשלא היה לימונים הם גם שתו את השתן.

למרות כל זאת , הם לא חלו .

כדי להרחיק את כלבי הגישוש של האמריקאים הם פיזרו פלפל בפתחי המנהרות . אבל אז נשמו את הפלפל , מה שגרם להם להיתעטש, ההתעטשות הייתה סכנת חיים עבורם, ואז הם לקחו בגדים חולצות של חיילים אמריקאים שהרגו והטמינו אותם בפתחי המנהרות ופתחי האוורור , כך שהכלב הריח אמריקאי ולא ויאטנאמי .

הכפריים שהסתתרו בתוך המנהרות פעלו לפי פקודות של הגרילה אם אמרו להם לשתוק אז שתקו. אם לישון אז הלכו לישון . לזחול אז זחלו ,או לצאת מהמנהרה .

כל יציאה הייתה מעמידה את השאר בסכנת חיים ,כי אם היו מתגלים האמריקאים היו מחדירים עשן למנהרות או זורקים רימונים לפתחים .

כששמעו את החיילים מפטרלים למעלה הם שמרו על דממה אסור היה להם להוציא הגה, כאש הופצצו הנהרות הפצצות זעזעו את המנהרות. אם מנהרה נהרסה קריסתה הביאה להמון הרוגים ופצועים. 

לעיתים נאלצו לצאת מהמנהרה הקורסת והיו נשבים על ידי החיילים לעיתים לא היה לאן לברוח כיוון שהמנהרה נסתתמה והם מתו מחנק.

אובדן תחושה של המרחב והחושים -

בשל השהייה הארוכה במנהרות הן איבדו את התחושה של יום לילה הם לא יכלו לסבול אל או היום. 

היה כל כך חשוך למטה וגם בגלל ששכבו תקופה ארוכה על הרצפה הם איבדו את התחושה של הרגליים ולא יכול לעמוד. הם איבדו את התחושה של הזמן .

תעמולה

כאשר הגיעה הדוויזיה 25 של האמריקאים הם הקימו שתי צוותים כדי לצלם את אנשי הגרילה בפעולה לצורך תעמולה .

בסיום המתקפה האמריקאית צוות הצילום יצא בעקבות  אנשי הגרילה ותיעדו את הלחימה שלהם נגד האמריקאים .

כאשר החיילים שרפו או מטוסים הפציצו כפרים הצלמים היו יוצאים לצלם את הכפר השרוף ואת אנשי הכפר המתים

פרסומים אלו של צילומי הזוועות שביצעו האמריקאים לאכלוסיה בהפצצות ללא הבחנה של האמריקאים, מצאו את דרכם לסוכנויות בעולם ולעיתונים הרבים הזרים ששהו בוויטנאם ושכיסו את המלחמה .

מטרה נוספת הייתה להראות את הזוועות לאכלוסיה הוואיטנמית לכדי לגייס אותה למלחמה נגד האמריקאים .

פעם אחד יצא צוות הצלמים וראה ילדיה מרוסקת שכל חלקי גופה מפוזרים , והייתה התלבטות קשה האם לצלם את הזוועה של חלקי ילדה המפוזרים בשטח לצורך תעמולה , לבסוף החליטו שיש להם מספיק צילומי זוועה מבלי לחלל את קדושת גופה של הילדה . הם אספו את חלקי גופתה של הילדה וקברו אותם.

טיפול בפצועים

בעיית טיפול בפצועים הייתה אתגר לא פשוט .הייתה בעיה לשאת את הפצוע בתוך התעלה הפתוחה עד שהגיעו לפתח המנהרה, והכניס אותה דרך המנהרה הצרה . לרוב גם מי שנשא את הפצוע גם היה פצוע . ולא היה פשוט להעבירו לחדר עזרה ראשונה או לחדר הניתוח .

אבל גם לא היה ניתן להשאירו אותו בתוך המנהרה לאחר הטיפול הראשוני והיו צריכים להעביר אותו למקום אחר להתאוששות.

האחיות שעבדו בחר עזרה ראשונה נשאו בשני תפקידים הם היו לוחמו שנשאו נשק ,והשתתפו במארבים לחיילם , או אם הותקפה המנהרה , או שסייעו בהכנת מלכודות לחיילים . כשהסכנה חלפה הם היו אחיות שסייעו לרופאים בניתוחים או בטיפולים בפצועים.

אם חדר הניתוח היה מופצץ היו נושאים את הפצועים על הגב ומעבירים אותו לחדר אחר

באחת ההפצצות של האמריקאים מתוך 100 לוחמים שרדו תריסר.

חדר ניתוח ותרופות

 הם השיגו תרופות מהבסיסים האמריקאים או קנו בשוק השחור

היה להם קשר עם העיר סייגון . הם שיחדו פקידים וכך השיגו תרופות

 הם טיפלו בפצועים במגוון דרכים לו דווקא ניתוחיות כמו אוקנפקטורה או צמחי מרפא הם השתמשו בצמחים סינים כדי לעצור דימום בניתוח, הם השתמשו בכל מיני המצאות יצירתיים  כדי לעשות אינפוזייה כמו משאבה של אופניים וכמה בקבוקים ריקים שאחסנו בהם את הדם.

החדרת הדם לעורקי הפצוע נעשתה על ידי משאבת אופניים .לא היה להם חומר הרדמה חוץ מאתר .ניתוחים נעשו ללא הרדמה, החיתוך של הגדם בהיעדר משור כירורגי סטרילי נעשה בפלייר .

חתיכה אחר חתיכה נכרת העצם כשהפצוע ללא הרדמה

צוות בידור

הם העבירו את הזמן בכתיבה לאור נרות למרות שידעו שהם לא יזכו לקרוא אותם כי הם ייהרגו בקרבות .

הם חיו מיום ליום, כל יום שחלף מבלי שנהרגו היה יום שמח .

הם היו צריכים להעלות את מצב הרוח. כי המוות שלט בכל מקום הם לא ידעו אם ישרדו עד למחרת ולכן הם ארגנו צוותי שירה ותיאטרון

ריקוד ודרמה היו אמצעים למרות שנראו גרוטסקים אבל היה חיוניים לשמור על חיות ועל תיקווה

כאשר לוחמים חזרו מהקרב הם ביקשו מהנשים לרקוד ולשיר עבורם.

בסיום השירה הם הלוחמים היו מחבקים את הנשים ובוכים ונהגו לומר אנו לא יודעים אם נזכה לראות אתכם שוב

הנשים כדי לעודד אותם היו משכנעות אותם ואומרות  אל תדאגו אתם תחיו , מאוחר יותר כאשר שמעו על קרב יריות הן ידעו שאת הלוחמים ששרו אתמול אינם בחיים .

לשירה והדרמה בין הקרבות היה ערך מאד חשוב עבור הלוחמים שידעו שיש להם עבור מה לחיות ולהילחם.

נשים אחיות ולוחמות

הנשים מלבד כצוות בידור הם גם היו לוחמות הםחפרו מנהרות חפרו מלכודות מוות, הם תפרו ותיקנו את בגדי הלוחמים. הם כונו החיילים בשדה האומנות. הנשים נשאו בשני תפקידים לוחמות ומנגנות

הם לא שרו כדי לבדר את הלוחמים הם שרו כדי להרחיק את הפצצות מהם. הם נהגו לומר שקול המוזיקה מכסה על רעש הפצצות , אחת הלוחמות הייתה אמנית וציירה תמונות של לוחמי אמריקאים בתנוחות קרב שונות . היא הייתה רצתה שהלוחם האמריקאי ידע שיש גם צד אחר לוויטנאמי שהוא לא מכיר. והלוחמת יצאה בלילה והצמידה את התמונה על עמוד באחד מהצמתים הראשיים , וטנק אמריקאי ראה את התמונה של חייל אמריקאי בתנוחת קרב הוא עצר את הטנק ולקח את התמונה .

נישואין וילודה

זוגות נשואים- כשהאישה  נכנסה להריון ובטנה טפחה ולא יכלה להיכנס למנהרה , אבל עדיין היה עליה להילחם שאם לא כן ,היה כל סיכוי שהיא תמות . במנהרה  לא ידעו איך ליילד את האישה לא היה אור, ולא אמצעים סניטרים .לעיתים הלידה הייתה בעיצומה של הפצצה ,וגם לא היו מכשירים רפואיים לעזור לה בלידה. אין אש מלבד אורו של הפנס. אין כלים, המיילד עשה את ככל יכולתו

הם ארגנו לה מקום שתוכל להיות עם תינוקה, והאוכל לתינוק היה אורז עם מי ממותקים וקצת תה 

תינוק שנולד הועבר למקום אחר כדי שהבכי שלו לא יסגיר את המנהרה

פתח היציאה היה ללא ידית על ידי נקישה נפתחה הדלת מבפנים .אמריקאי שבא אחרי הוויאטנמי וגילה את הפתח הרים את הדלת אבל הדלת הייתה ממולכדת והחייל היה נהרג מהרימון .

את הפצצות שלא התפוצצו נטרלו ואת הברזל הם מכרו עבור אוכל. את החומר הנפץ לקחו מהפצצות נפל ועשו מזה רימונים ומוקשים , מרעומים- הם נלחמו באמריקה בנשק שלהם .

מחשש להתגלות ,במנהרות התנהלו החיים ללא מילים רק בשפת הסימנים, הלכו מבלי להשאיר עקבות ,בישול ללא עשן, דיבור ללא קול .

רק אנשי הגרילה ידעו איפה פתחי המנהרות אנשי כפר שרצו להיכנס למנהרה שלא בפתח שהם חפרו הם היו צריכים לקחת מדריך מאנשי הגרילה שיראה להם את פתח המנהרה .

למה רואים רוב נשים לוחמות בקוצ'י הסיבה שאחרי שקבעו  את קו הרוחב  17 ואפשרו מעבר מצפון לדרום והפוך הרבה גברים עברו לצפון. הגברים נהרגו בצפון , ונשארו ילדים בדרום שהפכו לאנשי גרילה ורוב נשי בדרום

כל יציאה של מנהרה הייתה בגובה אחר, כדי שאם חלק אחד ייהרס עדיין אפשר יהיה לצאת מהמנהרה בפתח אחר

כדי שחרקים ולא יכנסו מרחו על קירות הפתח שמן מנועים. ולמרות זאת נכנסו נחשים עקרבים ורמשים.

אחרי המלחמה

אחרי המלחמה זרקו פצצות לתוך מלכודות הפונג'י וגדרו אותם כדי שילדים לא יגעו בפצצות ,עדיין המקומות שרוססו במלחמה אסור לגור שם. היו נסיונות להעביר את האדמה למקום אחר אבל לא בכל מקום זה עבד. מאוחר יותר גילו שמנגרובים יכולים לגדול במקום מזוהם ,ולפני כמה שנים שתלו מנגרובים במקומות שרוססו ליד הנהרות . הסחף שנע לכיוון הים הוליך איתו את האדמה המזוהמת לים ובמקום זה האזור התחיל להשתקם .בשאר המקומות ששם אין לסחף איפה לנוע עדיין חלקים גדולים של היבשה מזוהמים.

מנהרות קוצ'י הפכו עם בוא התיירים לאתר תיירותי מאד מבוקש ,ואין תייר שפוסח על הביקור באתר.

לאחר המלחמה הורחבה חלק זעום מהמנהרה כדי לאפשר לתייר להיכנס למנהרה .

החיים הבלתי נתפשים בתוך המנהרות וגודל ההקרבה

מעידים שאם יש רצון לא ניתן לשבור את רוח האדם.

איתמר מרום חוקר היסטורי M,A

 

 

 5  ויאטנם- משפחה, יחסים, התא המשפחתי ,שכנות .

מערכת הייחסים בחברה הויאטנמית

בצפון אמריקה, באירופה וכנראה גם באוסטרליה, אנשים מחשיבים את הידידות כלב היחסים הבין-אישיים בעוד שבוייטנאם, הכבוד הוא נדבך מרכזי יותר. בין אם זה הקשר בין חברים במשפחה, עמיתים במקום העבודה, מורים ותלמידים בבית הספר, כבוד הוא אבן הפינה של היחסים בחברה ויאטנמית. אמת אוניברסלית זו משתקפת ממש בשפה השימוש בווייטנאמית בחיי היומיום שלהם. ויאטנמית משתמשת במונחים רבים ככינוי אישי כאשר מתקשרים אחד עם השני כדי להראות כבוד הדדי. לדוגמה, במקום להתייחס זה לזה בשמות פרטיים, קבוצות גיל שונות מראות רמות שונות של כבוד על ידי קורא להם "אבא, פרופסור, דוד, אחות".

מכיוון שלקונפוציאניזם יש השפעה עמוקה על הסדר החברתי בווייטנאם, וערך הקשר המשפחתי, אחד הכללים החשובים ביותר בקונפוציאניזם, טבע את חותמו  על ערכים חברתיים ומוסריים. היחסים בין בני משפחה במשפחה כמו בעל ואישה, הורים וילדים, דור ישן ודור צעיר, קרובי משפחה קרובים וקרובי משפחה הועמדו במרכז היחסים באופן כללי. ערכים אלה עוברים מדור לדור.

בווייטנאם, הגיל אינו נטל אלא נכס. לפיכך, הזקנים נהנים מהכיבוד הגבוה ביותר בחברה, ללא התחשבות בחינוך, מעמד חברתי ויכולת כלכלית. מלבד זאת, החברה הווייטנאמית מעריכה מאוד את המורים והרופאים, בין אם הם צעירים או זקנים, בשל תרומתם הגדולה לחברה.

בהיותה מושפעת מאוד מפיאודליזם, וייטנאם לא נמלטה לחלוטין מתווית של חברה פטריארכלית, כשהאדם משחק תפקיד חשוב יותר במשפחה, במקום העבודה ובחברה הרחבה יותר מאשר האישה. עם זאת, אישה הוכיחה את עצמה באופן משכנע בכל תחומי החיים, בהדרגה החלה לשבור את האמנה החברתית.

יחסים בין בני משפחה בווייטנאם

היחסים במשפחה הווייטנאמית מסובכים יותר מאלה של מדינות המערב. רוב המשפחות בווייטנאם הן משפחות מורחבות כמו החיות בשיתוף הדוק ומטפלים  אחד את השני. משפחה בוייטנאם נראה דומה למערכת של מיני -חברה עם הקשישים ביותר, שלהם יש הקול החזק ביותר והלוקחים את האחריות העיקרית של רוב הפעילויות בבית.

לכל משפחה יש חוקים וערכים משלה שחבריה אמורים להתאים לה. הדור הצעיר מגלה כבוד לדור המבוגר ולהיפך, הדור הישן סובלני ביחסו לצעירים.

ביחסים שבין הורים לילדים, ובין הבעל לאישה, גם הווייטנאמים המסורתיים שומרים על מנהגים וערכים המושרשים עמוקות בחברה הויאטנמית .

התא המשפחתי

הארוחה וייטנאמית המסורתית - אוכל על הרצפה עם כל המשפחה המורחבת

למרות שהושפעו על ידי תרבות הסינית והקונפוציאניזם, בעיני הילדים, והאימהות הווייטנאמיות יש מעמד זהה לזה של עמיתיהן. הם מתגלמים באהבה, ובהכחשה העצמית וההקרבה.

עבור הורים ויאטנמים, ילדיהם הם הנכס היקר ביותר שלהם ובהתאם ליכולתם הכלכלית, רובם משתוקקים לקבל כמה שיותר ילדים.

עם זאת, רובם יש נטייה להחיל הורות קפדנית בחינוך אהוביהם. כמו הפתגם הישן בווייטנאם, "דם הוא עבה יותר מים". כלומר, היחסים המשפחתיים זכו לבולטות  גבוהה יותר בהשוואה למערכות יחסים אחרות. הקונספט של מערכת הדם תמיד חרות במוחם של ויאטנמית.

משמעות הדבר היא כי כחבר משפחה, אתה צפוי לקבל תמיכה מוסרית וסיוע חומרי של חברים אחרים, במיוחד כאשר אתה בצרות. ולהפך, אתה גם צפוי לעזור לחברים אחרים במשפחה שלך כאשר הם זקוקים. נכון שהקשרים המשפחתיים אינם באים לידי ביטוי רק בתמיכה הרגשית, אלא גם כשמדובר בחומרים ובעניינים כספיים.

כדי להמחיש, כאשר אתה חסר כסף למשהו, מה תעשה? אתה בהחלט שואל את הבנק או חברת כרטיסי האשראי. עם זאת, בווייטנאם, הפנייה ראש ובראשונה היא להורים, לאחים שלנו ואת קרובינו הראשון וכך גם קרובינו. אם ישנם שינויים בתא המשפחתי הקשרים המשפחתיים עדיים מאד הדוקים וערכי היחסים המשפחתיים בווייטנאם היו בהחלט שורדים את הזמן ואת התמורות .

יחסי השכנות בווייטנאם

כאשר תושבי העיר המודרנית  המערבית ,לעתים קרובות נועלים את עצמם בבתים הפרטיים , אלרגים לסקרנות ושיחות סרק עם אחרים ועל החיים האישיים שלהם, יחסי השכנות נראה כמתפוגגים  עם הזמן.

בויאטנם , במיוחד במקומות הרחוקים ובקרב האוכלוסיה  בצפון המדינה, מושרשים ערכי שיתוף ועזרה הדדית.

"טוב שכן קרוב מאח רחוק", כמו שאומרים. בווייטנאם, במיוחד באזורים הכפריים, יחסי השכנות הטובה  ברוב הפעמים יותר מאשר קשרי דם. השכנים מוכנים לעזור זה לזה באירועים מיוחדים, כמו גם בחיי היומיום.

כמעט כל משק בית וייטנאמי אינו יכול לקיים חתונות, טקסי הלוויות ועוד מיני חגיגות תרבותיות ללא עזרה של שכניהם. במקרה חירום, תמיד השכנים יושיטו לשכניהם יד.

בכפרים, לאחר שהויאטנמים סיימו יום ארוך של עבודה קשה, השכנים לעתים קרובות נפגשים כדי לקבל מידע ,לשוחח, ושחק משחקים פנאי כגון טאי צ 'י. הם גם משתתפים יחדיו בפעילויות קהילתיו מה שמסייע להידוק היחסים ביניהם .

 מרום איתמר- חוקר היסטורי  M,A 

 

 6 תרבות- מוזיקה פסטיבלים ואמני רחוב  

 זמרי רחוב

חיי הרחוב בווייטנאם כוללים היבטים מעניינים רבים שיכולים להרשים מבקרים. אחד מהם הוא שירה ברחוב, אשר פופולרי מאוד בערים הגדולות.

כמו אמני הרחוב של האמנים האמריקאים, הזמרים האלה מופיעים ברחוב כדי לקבל טיפ מאנשים שעוברים. אבל אם לאמני הרחוב של אמריקה בדרך כלל יש מקום קבוע בהופעות שלהם,

זמרים ויאטנאמים לעתים קרובות משוטטים ברחובות או מופיעים במסעדות קטנות ומבצעים  שירים על פי דרישת הלקוחות.

הבדל גדול נוסף הוא שאמניות רחוב אמריקניות בדרך כלל שרות שירים עליזים או שמחים, זמרים ויאטנמים כמעט תמיד מבצעים שירים עצובים, בעיקר שירים ישנים כדי לזכות באמפתיה מצד הקהל.

זמרים רחוב ויאטנמים לפעמים אנשים עם מוגבלויות, כמו עיוורים, ונכים. לעתים קרובות הם מופיעים כקבוצה, 2-3 אנשים עם זמר, מוסיקאי שמנגן בגיטרה או "דן אן" - כלי מסורתי של וייטנאם, והאחר נושא מגבר כדי להחריף את הצליל. הגיטרה, אם בכלל, יש רק 5 מיתרים בלבד, שכן שירי העם של וייטנאם מבוססים על סולם פנטטוני.

הם לא בהכרח מבקשים  טיפים, אבל אנשים רבים אוהבים את השירים שלהם ונותנים להם כסף כתמיכה. זמרי רחוב הם הרבה יותר פופולריים בדרום מאשר בצפון, בשל העובדה כי בשירים עממיים מתעניינים יותר אנשי הדרום. לא הרבה צעירים אוהבים אותם, אבל אנשים זקנים אוהבים את הזמרים האלה כל כך, כי כיום שירי העם הם פחות ופחות פופולריים בתחום הבידור. מכל מקום זמרי רחוב ושירי רחוב תורמים בהפיכת וייטנאם יותר מעניינת בעיני התייר .

 

פסטיבל HUE: 7-15 באפריל

 

זה הזמן לפסטיבל, HUE  שמתרחש בירח מלא. בין ה -7 ל -15 באפריל יתקיימו אירועי תרבות ומופעים בבירה העתיקה של וייטנאם כדי לחגוג את המסורת והמורשת הויאטנמית.

ללא ספק, פסטיבל HUE של הביאנלה הוא אחד האירועים המיוחלים ביותר של HUE, של אזור המרכז ושל כל וייטנאם. בכל פעם שהוא מגיע, פסטיבל HUE מעורר תחושה של גאווה ויאטנמית, סקרנות לתיירים זרים, והתרגשות לשניהם.

כמו גם מתקיימים  אירועי תרבות ומופעים בבירה העתיקה של וייטנאם כדי לחגוג את המסורת והמורשת הויאטנמית.

Thien Ha Thai Binh” - קונצרט

זהו אחד מפעילויות הליבה של פסטיבל הגוון שנערך בליל ה -12 באפריל. הוא גם צפוי להיות אחד המופעים הנפלאים ביותר של הפסטיבלים , בהשתתפות של אמנות רבות להקות  מ HUE ומשני חלקי העיר בכל רחבי וייטנאם.

 

"Thien Ha Thai Binh" הקונצרט מתרחש על במה צפה על נהר בושם, עם רקע גשר של Trang Tien  . הרעיון להשמיע את השאיפה המתמשכת של וייטנאמים להיות עצמאיים ומבקשי שלום, המופע מוביל את הקהל דרך תקופה ארוכה של ההיסטוריה של וייטנאם, כאשר גבולות של העם הופרו, על ידי הפיכת שירים רבים וסיפורים הירואיים האגדיים לשפה מלכותית .

"Am Vang Hao Ki Viet" קונצרט תופים  11 ו -14 באפריל

תוף הוא אחד המכשירים החשובים ביותר בתרבות ויאטנמית, מראשיתה  ועד היום, כן הופעתו של הקונצרט של "Am Vang Hao Khi וייט" בפסטיבל HUEהוא באמת גולת הכותרת של האירוע הזה. בקונצרט מתקיימות הופעות של 12 קבוצות מתופפים מאזורים שונים של וייטנאם , מי שצופה בקונצרט חש  את הקצב ההרואי של תקופות שונות בהיסטוריה של וייטנאם, מקולות תופי הברונזה של עידן המלך, צלילים מוצקים של "קונג" "Chieng" במרכז ההר, לצלילי תופים אלגנטיים ובהופעות צ'או (אופרה מסורתית) בצפון וייטנאם. הם מתמזגים יחד כדי להפוך לתערובת של מוסיקת תופית , היוצרת אווירה וייטנאמית טיפוסית.

"הלילה הקיסרי" קונצרט 13 באפריל

זה היה אירוע הליבה של פסטיבל הגוון מאז הראשון שנערך בשנת 2000. השנה, פעילויות על "הלילה המלכותי" מבוצעות על שטח גדול סביב המצודה הקיסרית, משער Ngo Mon אל גן Co ,עם מגוון יותר סוגים ומעניינים בתוכן.

זה כולל מגוון רחב של פעילויות ריקוד מסורתי ושירה מופעים לא רק צוות אמנות ויאטנמית אלא גם קבוצות ממדינות אחרות, משחקים מלכותיים, ארוחות מלכותיות, קליגרפיה ותערוכת תמונות. יתר על כן, פעילויות חדשות כגון התערוכה של HUE מסורתי באמצעות שרידים היסטוריים, "זיכרון של מיידן" או "החזרת נסיכה" מתווספים לילה ויותר כיף.

  Eastern Night  קונצרט -- אפריל 8, 10

נערך בארמון תאילנדי הואה בתוך המצודה הקיסרית, זהו מופע תלבושות צבעוני שמציעות בגדים מתרבויות שונות באסיה. הצופים יכולים לחוות מלבושים מתקופות שונות בהיסטוריה של מדינות אסיה, ממדינות דרום מזרח אסיה כגון וייטנאם, קמבודיה ותאילנד מדינות מזרח אסיה כמו סין, מונגוליה, הודו, יפן וקוריאה. ההצגה מרהיבה  במיוחד עבור המבקרים המעוניינים להבין יותר על תרבות בגדים של מדינות אסיה.

פסטיבל רחוב  - 8-12 באפריל

פסטיבל רחוב, אשר אמורה להתקיים בהונג Vuong, Le Loi, Nguyen Dinh chieu ו טראן הונג דאו הוא אחד האירועים הבולטים ביותר של פסטיבל HUE. הפסטיבל הוא באמת צד של מופעי מוסיקה, ריקודים, ואמנות רחוב, אשר מבוצעים על ידי להקות  לא רק מוייטנאם אלא גם מדינות רבות אחרות בכל רחבי העולם. לכן, הוא גם מקום אידיאלי לכל המבקרים שאוהבים ללמוד על תרבות פסטיבל הרחוב במזרח והן במערב .

7

דפוסי חברה

 

 

וייטנאם נתפסת כמרכז התיעוש הבא באסיה, בדומה לנתיב סין לפני 30 שנה. התרבות של וייטנאם היא אחת העתיקות ביותר בדרום מזרח אסיה, עם תקופת הברונזה העתיקה תרבות דון סן שנחשב לאחד מאבותיה החשובים ביותר. [2] בשל מילניום של שלטון סיני, וייטנאם הושפעה במידה רבה מהתרבות הסינית במונחים של פוליטיקה, שלטון, אתיקה חברתית ומוסרית של קונפוציאנים ואמנות. וייטנאם נחשבת לחלק מהמרחב התרבותי של מזרח אסיה. [3]

 

לאחר העצמאות מסין במאה ה -10, החלה וייטנאם הרחבה דרומית שראתה את סיפוח השטחים ששייכים בעבר לתרבות צ'אמפה (כיום מרכז וייטנאם) וחלקים של האימפריה הקמרית (דרום וייטנאם המודרנית), שהביאו לשונות אזוריות קלות התרבות של וייטנאם בשל חשיפה לקבוצות השונות.

 בתקופה הקולוניאלית הצרפתית, התרבות הווייטנאמית ספגה השפעות שונות מהאירופים, כולל התפשטות הקתוליות ואימוץ האלפבית הלטיני. לפני כן, וייטנאמית השתמשה בשני תווים סיניים ותסריט בשם Chữ nôm, אשר התבסס על הסינים, אך כולל תווים חדשים שהומצאו שנועדו לייצג מילים וייטנאמיות ילידיות.

 

 

בעידן הסוציאליסטי, חיי התרבות של וייטנאם הושפעו עמוקות מהתקשורת הנשלטת על ידי הממשלה ומהשפעות התרבותיות של התוכניות הסוציאליסטיות. במשך עשרות שנים נמנעו השפעות תרבותיות זרות, והדגש הושם על הערכתם ושיתוףם של תרבות העמים הקומוניסטיים כמו ברית המועצות, סין, קובה ועוד. מאז שנות ה -90, וייטנאם זכתה לחשיפה מחדש גדולה יותר לתרבות אסיה, אירופה ואמריקה.

 

כמה מן האלמנטים הנחשבים בדרך כלל למאפיינים של התרבות הוייטנאמית כוללים הערצת אבות, כבוד לערכים קהילתיים ומשפחתיים, מלאכת יד ועבודת יד, ומסירות ללימודים. סמלים חשובים בתרבות ויאטנמית כוללים דרקונים, צבים, לוטוסים במבוק.

 

ארגון

 

מבחינת הרמה החברתית של הארגון, שתי היחידות החשובות ביותר הן לאנג (כפר) ו nước (מדינה). הווייטנאמים בדרך כלל אומרים כי "lang הולך יד ביד עם nước." יחידות ארגוניות בינוניות הן quận / huyện (מחוז), "" (קומונה) ו tỉnh (המחוז)

 

 

 

 משפחה ויאטנמית

 

קרבה משחקת תפקיד חשוב בווייטנאם. בניגוד לדגש של התרבות המערבית על האינדיווידואליזם, התרבות המזרחית מעריכה את תפקידי המשפחה והמשפחה. בהשוואה עם תרבויות המזרח, ערכי התרבות הסינית משפחה מעל שבט בעוד ערכי תרבות ויאטנמית השבט מעל המשפחה. לכל שבט יש פטריארך, מזבח שבט, ומוות הנצחה בהשתתפות כל השבט.

 

רוב התושבים קשורים בדם. [עובדה זו נדרשת עדיין בשמות כפריים כגון Đặng Xá (מקום עבור שבט Đặng), Chau Xa, Là Xa, וכך הלאה. במערב ההר המסורת של משפחות רבות, השבט  מתגורר longhouse עדיין פופולרי. ברוב כפרי וייטנאם כיום, אפשר עדיין לראות שלושה או ארבעה דורות החיים תחת קורת גג אחת.

 

תקשורת בין אישית

 

תקשורת בווייטנאם, כמו מדינות אחרות באזור, היא עקיפה, המבוססת על יחסי קרבה וכבוד, והיא נשענת במידה רבה על שפת הגוף. הצגת הסכמה על ידי אומר "כן" מראה כבוד גם אם האדם אינו מסכים עם מה שנאמר. לדוגמה, אחד היה אומר "כן" להזמנה אפילו אם אחד לא מתכוון להשתתף. האדם פשוט לא ישתתף. שבירת זיקה זו או חילוקי הדעות נחשבים לזלזול. ילדים אינם מסוגלים לחלוק על הזקנים. חיוך משמש לעתים קרובות להתנצלות. מגע עין בדרך כלל נמנע. דברים שהם טאבו בתרבות המערבית, כגון לשאול על גיל או משכורת במהלך פגישה ראשונית, הוא נורמלי. הסיפור משמש לעתים קרובות כצורה של תקשורת.

 

 

נישואין

 

 

כל משפחת הכלה הוייטנאמית  עומדים בשורה אחת  כדי לקבל את החתן שלה בטקס האירוסים שלהם.

 

 

 

 

 

החתונה הווייטנאמית המסורתית היא אחת האירועים החשובים ביותר של וייטנאם המסורתית. ללא קשר להתמערבות, רבים מן המנהגים העתיקים מתקיימים  בחתונה וייטנאמית מסורתית וממשיכים לחגוג אותם גם על ידי וייטנאמים בווייטנאם וגם בחו"ל, ולעתים קרובות משלבים אלמנטים מערביים ומזרחיים כאחד.

 

 

 

 

 בעבר, גברים ונשים כאחד היו אמורים להתחתן בגילאים צעירים. הנישואים היו מסודרים בדרך כלל על ידי ההורים והמשפחה המורחבת, וילדים לא היה יד בהחלטת ההורים .אבל בווייטנאם המודרנית, זה השתנה כשאנשים בוחרים באופן חופשי את בני זוגם.

 

 

 

 

בדרך כלל יש שני טקסים עיקריים :

 

Lễ Đám Hỏi (טקס אירוסין): זמן מה לפני החתונה, החתן ובני משפחתו  באים לבקר את הכלה ואת משפחתה עם תיבות לכה עגול המכונה מתנות אירוסין. כמות תיבות חייב להיות מספר מוזר. המתנות כוללות אגוזים אריקה, עלי בטל, תה, עוגה, פירות, יין, מעדנים שונים אחרים וכסף. המתנות מכוסות בנייר אדום או בד, והן נשואות על ידי נערות או בנים לא נשואים. שתי המשפחות מסכימות לבחור תאריך טוב לחתונה.

 

• טקס החתונה: ביום החתונה, משפחת החתן וקרובי המשפחה הולכים לבית הכלה לבקש רשות לחתן להינשא ולקחת את כלתו לביתו. האורחים יוזמנו לבוא ולחגוג את נישואיהם של בני הזוג. בני הזוג מתפללים לפני המזבח לשאול את אבותיהם לקבלת אישור לנישואיהם, ואז להביע את הכרת התודה שלהם להורים של החתן והכלה על זה שגידלו אותם ושמרו עליהם .

 

טקס הלוויה

 

כאשר אדם נפטר בווייטנאם, המשפחה של נפטר , מקיימת משמרות לנפטר, בדרך כלל זה נמשך בין חמישה לשישה ימים, אבל  אם המשפחה מחכה קרובי משפחה אחרים שהם בנסיעה הם ימתינו להם עוד מספר ימים .גוף הנפטר ואז מכניסים לפיו  מקלות אכילה, או מניחים  בין השיניים קמצוץ של אורז ושלושה מטבעות ממוקמים בפה. הגוף מונח ח על שטיח דשא ומונח  על הקרקע על פי האמרה, "להיוולד מן האדמה, אחד חייב לחזור לארץ". הגופה עטופה בבד לבן, ומוכנסת לתוך ארון מתים, לה קון. לבסוף, טקס הלוויה, מבוצע  באופן רשמי. 

 

"התחושה של המתים היא זו של הגמר", אומר פתגם ויאטנמי, רומז כי טקסי הלוויה חייב להיות מאורגן חגיגית.

 

בעבר, סדר ההלוויה היה כזה  הגוף נשטף ונלבש, מקלון אכילה היה מונח בין השיניים ולאחר מכן קמצוץ של אורז ושלושה מטבעות הושלכו לפה.

 

הגופה הונחה על מחצלת דשא שהונחה על הקרקע, עטופה בבד לבן והוכנסה לארון מתים. לבסוף, טקס הלוויה בוצע רשמית. הארון נקבר וכוסה , אבל לאחר שלושה ימי אבל, המשפחה מבקרת את הקבר שוב ופותחת את הקבר לתפילה. לבסוף, אחרי 49 ימים, המשפחה מפסיקה להביא אורז למתים אל המזבח. ואז, אחרי 100 יום, המשפחה חוגגת את ה "טוט חוק", או סוף הדמעות.

 

לאחר שנה מתקיים טקס יום השנה הראשון למותו של קרוב משפחתו ואחרי שנתיים בסיום חג האבל.

 

כיום, טקסי הבוקר נערכים בטקסים חדשים אשר מפושטים; מכסים ומניחים את הגופה בארון המתים, עורכים את מסע ההלוויה, ואת קבורת הארון והביקורים בקבר. בני משפחתו של המוות לובשים טורבן לבן או רצועת אבל שחורה..

 

מסורתית: יש לבחור בקפידה את התאריך והשעה של תהלוכת הלוויה, le dua tang. קרובי משפחה, חברים וצאצאים משתתפים בתהלוכת הלוויה  הם מלווים את הנפטר עד הקבר כאשר בדרך הם חוזרים בהם מדברי נדרים לאורך כל הדרך

 

בווייטנאם, משפחת הנפטר עוברת פולחן לאחר 100 ימים מהם מתים, שם כל המשפחה יושבת בזוגות בשורה ארוכה עד אחרון מבני המשפחה. נזיר (Thay Cung) יניח חתיכת כותנה דקה על ראשו של ראש המשפחה ויצלצל בפעמון ויקרא תוך כדי סיבוב הפעמון סביב ראשו .  שליחתם אל טראנס ופתח דרך עבור המנוח לחזור לחיים. עץ במבוק עם רק עלים בקצהו ודף עם חתיכות קטנות של נייר עם שם המתים כתוב עליהם יתחילו לנופף כאשר הנפטר  מגיע. הם מאמינים כי לאחר 100 ימים המנוח יכול לחזור לעולם החיים והגוף של אחד מבני המשפחה יכול לתקשר עם הנשמה של הנפטר דרך מישהו במשפחה שעבר את הטקס ושיכנס לטראנס.

 

בדרך כלל הטקס נמשך  כל יום בשל ההכנות ולאחר מכן עוד 6 שעות של תפילה וצ'נטות -מזמרים, משנים את חבר המשפחה שבקו הקדמי . לאחר מכן הם ישרפו את  בית הנייר ואת הנייר שיצר חפצים (מה שהנפטר היה אוהב במהלך חייו) כדי שיוכלו לקחת את זה איתם עבור החיים הבאים איתם

 8  דת ופילוסופיה

 

הדת בוייטנאם הוגדרה היסטורית במידה רבה על ידי שילוב של בודהיזם, קונפוציאניזם וטאואיזם, הידועה בוייטנאמית כ"טאם ג'יאו "(" דת משולשת "). הקתוליות נוהגת גם בווייטנאם המודרנית.

 

פולחן אבות נפוץ בתרבות ויאטנמית. רוב הוייטנאמים, ללא קשר למילה הדתית, נוהגים לסגוד לפולחן האב וליהנות ממזבח אבות בביתם או בעסק שלהם, עדות לדגש על התרבות הווייטנאמית על האדיקות.

 

 

ספרות ויאטנמית

 

 

 

"סיפורי המסתורין של הממלכה הדרומית" (וייטנאמית: Lĩnh Nam chích quái), מתאריך שושלת ויי מאוחר יותר של וייטנאם.

 

 

 

 

הספרות הווייטנאמית כוללת שני מרכיבים עיקריים: ספרות עממית וספרות כתובה. שתי הצורות התפתחו בו זמנית וקשורות זו בזו.

 

הספרות העממית הווייטנאמית קמה מוקדם מאוד והייתה לה השפעה עמוקה על החיים הרוחניים של הווייט. הספרות העממית תרמה להיווצרות הזהות הלאומית של וייטנאם עם שיבוח היופי, ההומניזם ואהבת הטוב. אגדות, אגדות, סיפורים הומוריסטיים, שירים עממיים, בשירים אפים יש חיוניות עצומה שחיה  עד היום.

 

 

הספרות הכתובה נולדה בערך במאה העשירית. עד המאה ה -21 היו שני מרכיבים קיימים בו-זמנית: יצירות שנכתבו בדמויות ההאן (עם שירים ופרוזה המדגימים את הנשמה והמציאות של וייטנאם, ולכן הם נחשבו עדיין לספרות ויאטנמית) ועבודות שנכתבו דמותו של נום (בעיקר שירים, יצירות גדולות רבות הועברו לדורות המאוחרים).

 

 

מאז שנות ה -20 של המאה ה -20, הספרות הכתובה כבר מורכבת בעיקר בשפה הלאומית, עם שיפוצים מעמיקים בצורתה ובקטגוריה כמו רומנים, שירים בסגנון חדש, סיפורים קצרים ודרמות, ועם גיוון במגמה האמנותית. הספרות הכתובה השיגה התפתחות מהירה לאחר מהפכת אוגוסט, כאשר היא נוהלה על ידי הקו המנחה של המפלגה הקומוניסטית הוייטנאמית והתמקדה בלחימה ובחייהם של אנשים.

 

 

הספרות הווייטנאמית המודרנית התפתחה מרומנטיקה לריאליזם, מגבורה בזמן מלחמה לכל תחומי החיים, והמריאה לחיים רגילים כדי לגלות את הערכים האמיתיים של הווייטנאמים.

 

 

אמנות חזותית

 

 

אמנות ויאטנמית מסורתית היא אמנות המתורגמת בווייטנאם או על ידי אמנים ויאטנמיים, מימי קדם (כולל התופים המתוחכמים של דון סאן) ועד אמנות שליטה פוסט-סינית, שהושפעה מאוד מהאמנות הבודהיסטית הסינית, כמו גם מהטאואיזם והקונפוציאניזם. גם אמנות צ'מפה. צרפת מילאה תפקיד קטן יותר.

 

 

ההשפעה הסינית על האמנות הווייטנאמית משתרעת אל תוך כלי חרס וקרמיקה ויאטנמית, קליגרפיה ואדריכלות מסורתית. נכון לעכשיו, ציורי לכה ויאטנמית הוכיחו שהם  די פופולריים.

 

קליגרפיה

 

 

לקליגרפיה יש היסטוריה ארוכה בווייטנאם, ששימשה בעבר תווים סיניים יחד עם Chữ Nôm. עם זאת, רוב קליגרפיה וייטנאמית המודרנית במקום משתמשת הרומית אופי מבוסס Quốc Ngữ, אשר הייתה גם מאוד פופולרית.

 

 

בעבר, עם האוריינות של מערכות כתיבה מבוססות אופי הישן של וייטנאם להיות מוגבל לחוקרים ואליטות, עדיין קליגרפיה עדיין שיחק תפקיד חשוב בחיי וייטנאמית. בהזדמנויות מיוחדות כגון ראש השנה הירחי, אנשים היו הולכים למורה הכפר או לחוקר כדי להפוך אותם לקליגרפיה תלויים (לעתים קרובות שירה, אמירות עממיות או אפילו מילים בודדות). אנשים שלא יכלו לקרוא או לכתוב גם לעתים קרובות שהוזמן על ידי בעלי תפקידים במקדש .

 

 

ציור משי

 

 

ציור משי ויאטנמית הוא אחד הצורות הפופולריות ביותר של אמנות בווייטנאם, אומנות מועדפת שניתן לבטא בה אווירה מיסטית ושניתן להשיג עם המדיום. במאות ה -19 וה -20, ההשפעה הצרפתית נספגה באמנות הווייטנאמית והשימוש הליברלי והמודרני בצבעים החל במיוחד להבדיל בין ציורי משי וייטנאמיים לבין עמיתיהם הסינים, היפנים והקוריאנים. ציורי משי ויאטנמיים מציגים בדרך כלל את הנוף הכפרי, נופים, פגודות, אירועים היסטוריים או סצנות של חיי היומיום.

 

 

הדפסי עץ

 

 

אמנות עממית עם היסטוריה ארוכה בווייטנאם, הדפסי עץ ויאטנמיים הגיעו לרמה של פופולריות מחוץ לוייטנאם. חומרים אורגניים משמשים כדי להפוך את הצבע, אשר מורחים על עץ ונלחצים  על נייר. התהליך חוזר על עצמו בצבעים שונים.

 

 

המוסיקה של וייטנאם

  

המוזיקה הווייטנאמית משתנה במקצת בשלושה אזורים: BắC או צפון, Trung או Central, ו Nam או South. המוזיקה הקלאסית הצפונית היא העתיק ביותר של וייטנאם, והיא מסורתית יותר. מוסיקה קלאסית ויאטנמית ניתן לייחס הפלישות המונגולי, כאשר ויאטנמית כבשו להקת אופרה סינית. המוזיקה הקלאסית המרכזית מציגה את השפעות תרבות צ'אמפה עם המנגינות המלנכוליות שלה. המוזיקה הדרומית מפגינה יחס תוסס.

 

בווייטנאם יש כ -50 כלי נגינה לאומיים, בהם מערכת כלי ההקשה היא הפופולארית ביותר, המגוונת והארוכה לאורך זמן, כגון đàn đáy, đàn tranh, đàn nhị, Đàn bầu ... מערכת כלי הנשיפה מיוצגת על ידי חלילים ו-צינורות, בעוד סט של כלי מיתר מוגדר על ידי dan באו ו יום דן.

 

 

שירי העם הווייטנאמיים עשירים בצורות ומנגינות של אזורים שונים ברחבי הארץ, החל משירים (דקלום שירים), hat ru (שיר ערש), hò (chanty)

 

  

שניים מהז'אנרים הידועים ביותר הם:

 

• מוסיקה בית המשפט הקיסרי: כאשר מתייחסים ספציפית את "Nhã nhạc" סוג זה כולל מוסיקה בית המשפט משושלת Trnn על שושלת Nguyễn. זהו סוג משוכלל של מוסיקה אשר כולל מגוון רחב של מוזיקאים ורקדנים, לבוש תחפושות ראוותניות. זה היה חלק בלתי נפרד מהטקסים של בית-המשפט הקיסרי.

 

 

Ca tru: צורה עתיקה של מוסיקה קאמרית שמקורה בחצר הקיסרית. זה הפך בהדרגה להיות קשור עם סוג של גיישה בידור שבו מוזיקאיות אירחו  אנשים עשירים וחזקים, ואחרים שאהבו את  הז'אנר. אבל הוא גונה  במאה ה -20 על ידי הממשלה, משום שקשרו אותו בטעות בזנות , אך לאחרונה הוא ראה תחייה עם עליית החשיבות למשמעותה התרבותית. Ca trù הוכרה על ידי אונסק"ו כתוצר מופת של המורשת המילולית המוחשית של האנושות  מאז 2005.

 

 

במאה ה -20, במגע עם התרבות המערבית, במיוחד לאחר העצמאות הלאומית, החלו להופיע דפוסים חדשים רבים של אמנות כמו הצגות, הצילום, בתי הקולנוע והאמנות המודרנית, והתפתחו בצורה חזקה, והשיגו הישגים עצומים בתכנים המשקפים את המציאות החברתית ומציאות מהפכנית. עד שנת 1997 היו  44 אנשים בתחומי התרבות והאמנות, שזכו בפרס הו צ'י מין, 130 אחרים, הוענק התואר "אומן האמן העממי", ו -1011 איש זכו בפרס האמן המצטיין. בתחילת 1997 היו 191 ארגונים מקצועיים ו 26 אולפני קולנוע (כולל מרכזיים ומקומיים). היו 28 סרטים, 49 סרטים מדעיים ותיעודיים שקיבלו פרסים בינלאומיים בתחום הקולנוע במדינות רבות.

 

 

תיאטרון ויאטנמי

 

 

• סוג של אופרה עממית מודרנית שמקורה בדרום וייטנאם, אשר מנצל טכניקות vibrato נרחב. ועדיין  נשאר פופולרי מאוד בוייטנאם המודרנית בהשוואה לסגנונות עממיים אחרים.

 

 

• צ'ו: צ'ו היא צורה של תיאטרון מוסיקלי סאטירי, בדרך כלל ריקוד מקיף, שמבוצע באופן מסורתי על ידי האיכרים הווייטנאמים בצפון וייטנאם. זה בדרך כלל מבוצע בחוץ על ידי קבוצות חובבים למחצה חובבים, בכיכר הכפר או חצר של בניין ציבורי, אם כי הוא היום יותר ויותר גם מבוצע בתוך הבית על ידי שחקנים מקצועיים

 

 

תיאטרון בובות מים בהאנוי.

 

 

בובות מים הוא אמנות וייטנאמית מובהקת אשר היו מקורותיה במאה ה -10 ופופולרי מאוד באזור הצפוני.  בובות מים מסך מפוצל -במבוק מטשטש בובות שעומדות במים, והמניפולציות  נעשות באמצעות מוטות ארוכים מוסתר מתחת למים. קווים סיפור אפי משוחקים עם בובות שונות, לעתים קרובות באמצעות סצנות מסורתיות  של החיים הוייטנאמית. הבובות עשויות מעץ איכותי, כגון עץ הג'קפרוט בדרום מזרח אסיה. כל בובה מגולפת בזהירות, ולאחר מכן נצבעת במספר שכבות רצופות  של צבע כדי להגן על בובות.

 

 

על אף שכמעט גוועו במאה ה -20, בובות המים הוכרו על ידי ממשלת וייטנאם כחלק חשוב מהמורשת התרבותית של וייטנאם. כיום, בובות מתבצעת בדרך כלל על ידי אמני- בובות מקצועיים, אשר בדרך כלל נקיבלו הכשרה מזקניהם באזורים כפריים של וייטנאם.

 

 

 ריקוד וייטנאמי מסורתי

 

 

בוייטנאם יש 54 שבטים אתניים שונים , כל אחד עם ריקוד מסורתי משלהם. בין הרוב האתני בווייטנאם, יש כמה ריקודים מסורתיים שנערכו בפסטיבלים ובאירועים מיוחדים אחרים, כגון ריקוד האריה.

 

 

בחצר הקיסרית התפתחה גם במשך מאות שנים סדרה של ריקודי בית מורכבים הדורשים מיומנות רבה. כמה מן המפורסמים יותר הם ריקוד הפנס הקיסרי, ריקוד המעריצים, ריקוד המגשים, בין היתר.

 

 

מטבח ויאטנמי

 

 

המטבח הווייטנאמי מגוון ביותר, לעתים קרובות מחולק לשלוש קטגוריות עיקריות, כל אחד הנוגע לשלושה אזורים עיקריים של וייטנאם (צפון, מרכז ודרום). הוא משתמש בשמן קטן מאוד וירקות רבים, והוא מבוסס בעיקר על אורז, רוטב סויה, רוטב דגים. הטעם האופייני לו הוא מתוק (סוכר), חריף (פלפל סראנו), חמוץ (ליים), nuoc mam (רוטב דגים), בטעם של מגוון של מנטה בזיליקום.

 

 

וייטנאם יש גם מגוון רחב של אטריות ומרקי אטריות. אזורים שונים המציאו סוגים שונים של אטריות, המשתנים בצורות, בטעמים, בצבעים, וכו '. אחד מסוגי האטריות המפורסמים ביותר של האומה הוא phở ("פו"), סוג של מרק אטריות שמקורו בצפון וייטנאם, המורכב מאורז אטריות מרק  (לפעמים מרק עוף) עם כמה מרכיבים אחרים כגון נבטים שעועית בצל ירוק (בצל ירוק). הוא נאכל לעתים קרובות לארוחת הבוקר, אבל גם מוגש בארוחת צהריים מספקת או ארוחת ערב קלה. את התערובת  הרותחת, הריחנית עם תבלינים ורטבים, הוא שופכים על אטריות וירקות, ציד פרוסות נייר דק של בשר בקר רק לפני ההגשה. Phở מיועד להתענג, תוך שילוב של מספר טעמים שונים: טעם מתוק של בשר בקר, לימונים חמוצים, רוטב דגים מלוחים וירקות טריים.

 

 

נכון לעכשיו, המטבח הווייטנאמי צובר פופולריות וניתן למצוא אותו במדינות רבות אחרות כגון סינגפור, ארה"ב, אוסטרליה, קנדה, דרום קוריאה, לאוס, יפן, סין, מלזיה וצרפת. המטבח הוייטנאמי מוכר בזכות בחירתו הקפדנית, ולעתים בררנית, של החומרים. שף המבשל מאכלים וייטנאמיים אותנטיים עשוי לשלב את החומרים המסופקים במדינות אלה, אך בדרך כלל יעדיפו את החומרים ילידי וייטנאם.

 

 

 בגדים ויאטנמים

 

בוייטנאם הפיאודלית, הבגדים היו אחד הסימנים החשובים ביותר במעמד החברתי וקוד הלבוש הקפדני נאכפו.

 

 

לפני שושלת Nguyễn, אנשים שלא במעמד האצילים יכלו להתלבש די ליברלי,  רק עם כמה הגבלות על סגנונות. לדוגמה, ללבוש צבע צהוב בשושלת היה נסבל מאז השבט הקיסרי לבש צבע אדום ולבן. עם זאת הדברים השתנו בתחילת שושלת Nguynn. לקומברס היו כעת מבחר מצומצם של בגדים פשוטים ופשוטים לשימוש יומיומי, וכן להיות מוגבלים בצבעים שהורשו להשתמש בהם. לדוגמה, אסור היה לעמים ללבוש בגדים בצבעים אחרים מלבד שחור, חום או לבן (למעט אירועים מיוחדים כגון פסטיבלים), אבל בפועל הכללים האלה יכולים להשתנות לעתים קרובות על פי גחמות של השליט הנוכחי.

 

 

הגיאו לאו - היה גלימה מסורתית של צווארון צלב ש נלבשה בווייטנאם לפני המאה ה -19. במהלך שושלת Nguyen, זה הוחלף על ידי dái ו הפך מיושן.

 

 

ה"או טו ת'אן "או" שמלת ארבעה חלקים "היא דוגמא אחת של שמלה עתיקה שאומצה על ידי נשים ונפוצה , יחד עם המחול של" יו יאם "שליוותה אותו. איכרים בכל רחבי הארץ הגיעו בהדרגה ללבוש תלבושות דמויי פיג'מה משי, הידועה בשם "אאו קאנה" בצפון ואו בלה בא בדרום.

 

 

כיסוי הראש היה שונה מעת לעת. אנשים משושלת ו שושלת Nguyễn לעיתים קרובות לשים על פיסת בד פשוטה עטופה סביב הראש (בדרך כלל נקרא Khán đóng), בעוד שושלת Trn ו שושלת LEA העדיפו להשאיר את הראש חשוף ,והיה נפוץ יותר. ליד כובע חרוטי Nón Láa הפופולרי, מגוון רחב של כובעים וכובעים אחרים היו זמינים, שנבנו מחומרים רבים ושונים, החל ממשי ועד לשיער סוס. אפילו Nón Lá (כובע חרוטי) נהג לקבל כמה צורות וגדלים שונים, עכשיו רק שני סגנונות עדיין נפוצים . עבור הנעלה האיכרים היו לעתים קרובות ללכת יחף, בעוד סנדלים ונעליים שמורים לאריסטוקרטיה ולמלכות.

 

 

למלכים היו הזכות הבלעדית ללבוש את צבע הזהב, בעוד האצילים לבשו אדום או סגול. בעבר המצב היה שונה, שושלת Đinh ושליטי שושלת לבש אדום, וקיסרים שושלת Trnn לבש לבן. לכל אחד מחברי המלוכה היה מבחר של חלוקים רשמיים שונים שהם היו לובשים בטקס מסוים, או לאירוע מסוים. הכללים המסדירים את האופנה של בית המשפט המלכותי יכול לשנות את השושלת על ידי שושלת, ולכן תלבושות של בית המשפט הווייטנאמי היו מגוונים למדי. עם זאת ליישם במסגרת  בסיסיים מסוימים.

 

 

הנפוצה ביותר ואת התלבושת הלאומית ויאטנמית ידועה הוא Áo Dài. Áo Dài היה פעם נהוג  על ידי שני המינים, אבל היום הוא לבוש בעיקר על ידי נשים, למעט אירועים חשובים מסוימים הקשורים המסורתית  שבו כמה גברים לובשים את זה. Áo Dài מורכב שמלה ארוכה עם סדק משני הצדדים, שחוקים מעל כותנה או מכנסיים משי. אימוץ ואכיפתו של Aó Dài התרחש באמצע המאה ה -18 על ידי שליטי Huu. הם החליטו כי הבגדים שלהם היה צריך להיות ייחודי כדי להגדיר את עצמם מלבד אנשי Tonkin שבו io giao lnnh ו nhu quần היו שחוקים. Ão dài  בצבע לבן הוא המדים הנדרשים עבור בנות בבתי ספר תיכוניים רבים ברחבי וייטנאם. בסוגים מסוימים של משרדים (למשל פקידים, מזכירות, מדריכי טיולים), נשים נדרשות גם ללבוש Áo Dài.

 

 

בחיי היומיום, סגנונות וייטנאמיים מסורתיים מוחלפים עכשיו בסגנונות מערביים. בגדים מסורתיים נלבשים בהזדמנויות מיוחדות, למעט אאו לבן Dài שנפוץ לראותם על בנות בתיכון בווייטנאם.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

=============================================================================

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

טיול גיאוגרפי -10 ימים 


        נורבגיה   2018       
אין טיול כזה בחברות אחרות
      עם חוקר היסטורי ,M.A

           60 כתבות על נורבגיה , וניסיון של 25 שנה בטרקים בנורבגיה 

איתמר מרום  

קבוצה קטנה -16-20

הטיול שלנו המקיף ביותר, האיכותי ביותר בטיול גיאוגרפי לנורבגיה .

נכון, התוכנית עמוסה , אבל אני מאמין שרובכם לא תבקרו שוב בנורבגיה , אל דאגה , הוצאתי את התוכנית הזאת עשרות פעמים
• תוכנית מלאה -הכוללת במחיר את כל הביקורים באתרים שבמסלול ואתרים שרק אט מגיעים אליהם.
• שילוב של טיול קלאסי בערים ומסע לטבע הפראי של נורבגיה
• בתוכנית המתפרסמת באתר, לא חשפנו את כל הסיורים והאטרקציות הייחודיות שרק איתמר מכיר .
• מסלול הטיול נבנה על ידי איתמר מומחה לנורבגיה ועתיר ניסיון בטרקים בשמורות , מפלים נסתרים, וקרחונים
• המדריך איתמר מומחה מתמחה 25 שנים ליעד אחד -נורבגיה -ולא " מדריך מומחה במספר יבשות !! ?
• המדריך -איתמר מרום חוקר היסטורי - מחבר " עלייתם ושקיעתם של הויקינגים במאות ה-8-10 "
• חיבר 40 כתבות ומסלולים רק על נורבגיה, ועוד 30 כתבות שלא פורסמו עדיין .
• התוכנית הכי איכותית והכי עשירה בביקורים באתרים ייחודיים לנו -פירוט :
• אטרקציה ייחודית -צפייה בקפיצה חופשית -bass jumping ( מותנה בלו"ז מועדון הקופצים)
• סיור רגלי על שלוחת הקרחון יוסטדלברין - ציוד מיוחד -גרזן חבלים ונעלי הליכה מיוחדות - כלול בתשלום .
• סיור רגלי לאגם גולה

• סיור רגלי בשביל חוצה רכסי הטרולים - לתצפיות מהממות -חדש 
• רכבל לתצפית מהממת ( בתשלום )
• סיור רגלי למפל מרדלפוסן- 2 שעות .
• סיור רגלי למפל הרסס- סטורסטרפוסן- 3 שעות
• ביקור במפל הענקים וורינגפוסן ,
• סיור רגלי בשמורת סונדלסורה -דרך צמחי שרכים ענקים , נלקט אוכמניות ותותי בר .

 • סיור רגלי בשביל חוצה רכסי הטרולים משם תצפיות מהממות- מסלול חדש
• תצפית מהר קסלה .
• סיור בעיר בסגנון הארט-נובו המפורצת - אלסונד
• תצפית וסיור במפל סטיגפוסן .
• דרך הסרפטינות הקרוייה " דרך הטרולים " .

• תצפחית מחוות " קן הנשרים " .

ביקור ברינגל לתצפית מהממת על קרחון פולגהפונה - חדש ( כפוף לעבירות הכביש ) .
• תצפית וסיור בקניון גודברנדסוויט , בקניון סלטה , בהר הקפיצות החופשיות -טרולווגן .
• קרוז 1.5 שעה -בפיורד גיירנגר -תצפיות על המפלים ההינומה, 7 האחיות ועוד
• סיור רגלי לשלוחת קרחון היוסטדלברין- בריקסדל או בקרחון קיינדל ( הנסיעה לקרחון בטרקטורון בתשלום )
• תצפית מהר פלוין -עליה בפוניקולור - רכבת הרים .
• סיור בלגונות אינטימיות ומפרצונים בצבע טורקיז .
• סיורים במערכת ההגנה של ממלחמת העולם ה-2 .
• סיור רגלי לתצפית מעל " צוק הדרשן" - פרקסטולן - הכי מפורסם בעולם .
• סיור במטע פרטי של דובדנים- אפשרות לקטיף עצמאי .
• סיור לתצפיות - מהמהממות ביותר בנורבגיה - לא מצוינים בתוכנית הטיול .
• ביקור בכנסיית סטוות "טהורה"
• ביקור הכרות בסכר -ייחודי
• סיורים מודרכים בערים אלסונד , ברגן , אוסלו
• ביקור בתצפית סטלהיים -המוזיאון והבונקר הגרמני.
• נסיעה בדרך "ארץ המפלים" ,ותצפיות במפלים לנגפוסן ולטה וסקרס ועוד ועוד,, 
• מחיר הוגן הנותן תמורה מלאה לנוסע ,
• בתי מלון ברמה של 3-4 כוכבים .
• ארוחת בוקר סקנדינבית מלאה ו-4 ארוחות ערב בבתי המלון .
• ארוחות צהריים -כל יום קנייה עצמאית כל יום בסופרמרקט , כל יום פיקניק בטבע .
• קבוצה קטנה ודינאמית המאפשרת התייחסות אישית לכל נוסע/ת

יציאות : 9/7-18/7   :   23/7-01/8  :  13/8-22/8    

 

 

שייט ב-9 מעבורות
הקלק להדפסת טופס הרישום

יום 1:  ת"א- אוסלו- לינה בעמק גודברנדסדלן

 

נפגש בנתב"ג ונטוס לאוסלו ( דרך יעד ביניים). נצא צפונה בדרך ההיסטורית למקפצת הסקי,

לתצפית מרהיבה על העיר לילהמר –הבירה האולימפית של נורבגיה שארחה את ממשחקים האולימפיים בחורף 1994. נחלוף על מתקני ספורט חורף שנבנו בסגנון הספינה הויקינגית , העיר מציעה אתרים ייחודים כמו המוזיאון אולימפי המציג תיעוד מ-776 לפני הספירה, המוזיאון פתוח. מלון עשוי מעץ שעדיין מתפקד בן 700 שנה .ועוד בתחומה האגם הרביעי בגודלו בנורבגיה "מיוסה" ,הזרוע במספר איונים ,שנחצה אותו על גשר .העיר ההיסטורית ממוקמת על מדרון הררי ובצומת דרכים היסטורית- הצליינית שהובילה לקתדרלת אולף הקדוש בטרונדהיים . ניזכר בפרשת חיסול של המוסד. העיר שער יציאה לנופי  עמק גודברנדסדלן המרהיב המשתרע מערבה מספר מאות ק"מ, בית הגידול של המוסקאוקס והממותה .

בהתאם לשעת הטיסה –אם יתאפשר נערוך סיור רגלי קצר בשמורת פרגינט לפני שנסיים את היום הראשון לטיול בית המלון .

אם לא יתאפשר-בשל לו"ז הטיסה - נערוך את הביקור במקפצת הסקי ביום השני לטיול.


 


 



יום 2: 
דומבס אופדל, סיור בסונדל סורה, קריסטיאנסונד

 נמשיך בעמק  ניסע לדומבס , ונמשיך לא בדרך המקובלת , נחצה את שמורת הטבע רונדן, הנוף הנורבגי הפראי מתגלה בהדרגה , יערות סבוכים על מדרונות הרים קרחונים , מורנות שבחלקם שדופות, מפלים הגבוהים נגלים ונחבאים בין המבתרים , זרימות של שלג שנמס מגבהים בלתי נתפשים, תצורות נוף מרהיבות מתחלפות במהירות ,עמקים תלולים, ומפלים מהגדולים ביותר באירופה. נחלוף בעיירות לאורך העמקים , נעצור לביקור במפל סלטהפוסן ולתצפית על הקניון והנהר העקלתוני המפסל אותו . נעצור לתצפית על צוק הקפיצות החופשיות -טרולווגן -  עד הגיענו  לשמורת סונדלסורה הבלתי מתויירת , מהשמורות היפות של נורבגיה ,המשובצת באגמים בגבהים שונים. נערוך סיור רגלי למרדלפוסן, - מענקי המפלים של נורבגיה. לתצפית קרובה אליו נצטייד בשכמיות נגד רסס המפל. (למי שירצה להתקרב אליו )צפונה משם נגיע למלוננו בעיר הנמל מולדה ,או קריסטיאנסונד.

 

יום 3:  , הדרך האטלנטית/ או ביקור בסכר אולסונד,דרך הטרולים -11 הסרפנטינות, סיור רגלי  ייחודי, ביקורמפל סטיגפוסן, קניון גודברנדסוויט, לינה בחבל הפיורדים.      
                     

נחל בביקור ב- "דרך האטלנטית " - כביש של גשרים, המקשר איונים בגבהים שונים באוקיינוס האטלנטית.( בטיול שלנים בו במולדה לא נבקר בדרך האטלנטית )

לאחר סיור קצר נחצה את הפיורד בשייט קצר , ונמשיך לעיר אלסונד עיר של איים בעלת צורה מוזרה אבל ייחודית ביופייה, ובמבניה - בסגנון הארט נובו - את יופייה נראה מתצפית, ונרד רגלית מהמצפה בכמה מאות של מדרגות לנמל, (למעדיפים ירדו באוטובוס )ונסייר בעיר על מבניה המעוצבים למראה, בסגנון החדשני לתקופתה. בהמשך ניסע לביקור בסכר ייחודי או נערוך סיור רגלי בשביל הישן לתצפיות ייחודיות .נעלה לדרך הסרפנטינות הידועה כ"דרך הטרולים" - אתר המתוייר ביותר בנורבגיה בשל הנוף הנשקף ממרומי ההר 1.5 ק"מ -נצפה וורטיקאלית ממרפסת התלויה על הצוק למפל סטיגפוסן, 183 מ'  נמשיך לסיור קל בקניון הגודברנדסוויט נהר עוצמתי נסתר,החותר בתוך מבוך של סלעים ומפסל אותם , נמשיך ללינה בחבל הפיורדים

 

יום 4:  

 שייט בגיירנגר , טרק  למפל סטורסטרפוסן , טרק לקרחון שנדל /בריקסדל, לינה באזור הפיורדים.

ניסע לנמל שבעיירה  הייליסילט. שפתחה לתיירים הראשונים את אוצרות היופי של נורבגיה , נתרשם מהמפל הייליסילט העצום החוצה את העיירה לשניים. נשוט כשעה בפיורד גיירנגר, המפורסם ביותר בעולם,  החבוק  בין המפלים רבים הנופלים משני צדדיו, מפל השיכור, השטן, מפל ההינומה, 7 האחיות ועוד. נחזה בספינות האהבה העצומות העוגנות ממש על גדות הפיורד של העיירה המתויירת ביותר בנורבגיה . לאחר הכרות והצטיידות בעיירה הציורית, נפרד מהאוטובוס, וקדימה לסיור רגלי למפל סטורסטרפוסן , ( שעה כל כיוון )בדרך תצפיות מהממות על הפיורד גיירינגר, המפצות על המאמץ . נרד במדרגות הצוק טבעיות לראות את מקור המפל ההינומה העצום החבוי בתוך הרכס. ( אלטרנטיבה למוותרים על הסיור למפל סטור, סיור עצמאי בעיירה התיירותית גיירנגר הליכה קצרה למפל  ,בליווי האוטובוס )בעיירה מגוון של פעילות ומוזיאונים ייחודים .

 

 

 

נמשיך דרך עמק לואן- מהיעדים המבוקרים יותר  על ידי הטרקרים , ניסע לאורך הרכס בדרך צרה מאד המשקיפה על אגם בצבע תורקיז ,לסיור לקרחון הכחלחל שנדל – זרוע קרחונית של היוסטדל-שאינה נמצאת במפת התיירות הקלאסית- והמצוי בעמק מיוער וחבוק על ידי רכסי בזלת ומפלים הנופלים בעוצמה מצדדיו. אחד משלוחות היפות ביותר של שדה הקרח העצום  - היוסטדלברין הנגישות למטיילים . או - לזרוע אחרת של היוסטדל - לקרחון בריקסדל ( ניתן לשכור -בתשלום- טקטורון עד לקרבת הקרחון )

בסיום נמשיך למלוננו בשוליו של שדה הקרח.

 

  
יום 5: 

סקי, סוגנדל,דרך השלגים המרהיבה ביותר בנורבגיה - 5 שעות - טרק מיוחד על קרחון ניגרהסברין, שייט בסוגנפיורד- הארוך בעולם, ברגן- בירת הפיורדים,

 

יום ארוך במיוחד ומרתק נוסף, נסע צפונה באחד מהדרכים הלאומיות , והיפה ביותר מבין דרכי השלגים של נורבגיה , נסיעה ארוכה וחוויתית -בתוואי ייחודי לנו -בשוליו המזרחיים של קרחון יוסטדל. ניסע בדרך שהוכרזה כאקו-סיסטם בשל מיגוון של ציפורים , וממצאים גיאולוגיים יחודיים שנמצאו בעמק. 

ניכנס לעמק יוסטדל מלווים על ידי נהר שוצף בצבע טורקיז הזורם הפוך לכוח הגרביטציה, מה שלא מפריע לאוהבי ראפטינג , בהמשך נגיע למוזיאון בעל מבנה ייחודי שמכיל ממצאים על שדה הקרח. נגיע לגדת האגם המנקז את המסת קרחון ניגרדסברין, ונשוט בסירה לגדה השנייה , עד למפגש עם המדריך המקומי ,על מנת להצטייד בנעליים, בגרזן, לסיור רגלי מיוחד על קרחון ניגרהברין,( הציוד כלול ומסופק במקום) ( במסלול של משפחות שעה בשני הכיוונים ) . אם יוותר פנאי נערוך ביקור קצר וייחודי בעמק יוסטדל בואכה אגם הקרחונים הצפים .בסיום של ארוחת הצהריים ,נצא ניפרד מהקרחון והעמק וניסע למעבורת שתיקח אותנו לגדה השנייה של הפיורד העצום סוגנהפיורד. נחווה נסיעה בדרך השלגים, לשם כך נסטה מהציר הראשי , משם נמשיך דרך העיירה ווס ובהמשך לעיר ברגן. בהתאם ללו"ז, אפשרות לסיור פנורמי או רגלי קצר בעיר ברגן.


                                                        יום 6 
 

ברגן -יום מלא לסיורים באתרי העיר
 " השער לפיורדים "

סיור מודרך מקיף בעיר , שוק הדגים, הרובע ההנזיאתי, נעלה למצפה על העיר מהר פלוין, בפוניקולר, ונרד רגלית בשביל מיוער נלקט אוכמניות, בהר פלוין, נסייר בחלק העתיק של  בריגן, בשוק הפשפשים , נצפה על  ארמון הקון, ומגדל רוזנקרנץ,  כנסיות מריה ויוהן, אחרי הצהריים, נערוך נצא מהעיר לסיור לגונות  באיים הקטנים המקיפים את ברגן, נערוך היכרות עם המתחם העצום של חלק מ" החומה האטלנטית " מערכת הביצורים ממלחמת העולם השנייה-שחלשה על פתחה הימי של ברגן , ונבנתה על ידי שבויים רוסיים. נראה את מוזיאון טלוואג - הכפר שכל ביתיו הופצצו על ידי הגרמנים ותושביו הוגלו ארוחת צהריים בלגונה פרטית. ועוד,,  .

 

יום 7

 

ברגן - 2 מעבורות, סטוונגר, מעבורת , טרק למטיבי לכת ל"צוק הדרשן"- פרקסטולן-מעבורת ,סטוונגר 

 

דובדבן מאתגר בטיול טיפוס שבסופו תצפית על ליזהפיורד , חוויה שלא כדאי לוותר עליה. נצא מברגן נשתמש ב-3 מעבורות על מנת להגיע בצהרים למרגלות צוק הדרשן, כ-3-4 שעות בכיוון אחד, בהליכה מתונה משולבת במאמץ לסירוגין , (ברמה בינוני +)

על יעדינו הבוקר -צוק הדרשן או בשמו המוכר "פריקסטולן" , מצוק  שהמראה מפסגתו ללא ספק, השאיר צריבה חזקה בזיכרון של כל טרקר . הצוק הסלעי מתמר אנכית לגובה של 600 מטר מליזהפיורד שבתחתיתו, מהתצפית נראים ספינות השטות בפיורד בגודל של ראש סיכה תצפית מעל הפיורד המתפתל מתחתיו, יחד עם רכסי ההרים החובקים את הפיורד. הינו אחד  מהאטרקציות והיעדים הכי פופולאריים בנורבגיה ובקרב חובבי הטבע בעולם.

חשוב- אם ירד גשם, הסיור להר יבוטל, בשל  החשש להחלקה ונפילה, לחילופין תוצע לנוסעים תוכנית חלופית לביקור באחד המפלים באזור.

לאחר הירידה מהצוק , מעבורת נוספת תביא אותנו למלון , לשינה טובה. 

נוסעים שיעדיפו לוותר על הביקור בצוק הדרשן יוכלו  (בתשלום)  לצאת לשייט מהנה של -3 ש' ( הלוך ושוב )בליזהפיורד, הספינה עוצרת במספר אתרים מעניינים בדרך , עד לנקודת תצפית על צוק הדרשן המזדקר מתוך הפיורד לגובה 600 מ' . 

או לחילופין יוכלו לסייר עצמאית בעיר סטוונגר ובנמלה..  

 



הקליקו  לכתבה על צוק הדרשן

 http://www.tour4less.co.il/pulip1.php

יום 8

סטוונגר, מעבורת, אודה , עמק המפלים , אידפיורד, מפל העצום וורינגפוסן , תצפית "מקן הנשרים", גיילו

היום מחכה לנו יום של סיור באזור שאינו מוצע למטייל בטיול המאורגן, צפון רמת הורנדל. במערבו של קרחון הפולגהפונה המתוחם על ידי הרדנגרפיורד וסורטפיורד ובמזרח רמת הרדנגרווידה העצומה.

מברגן נגיע לעיירת  גרנוין ,נחצה את פיורד אידפיורד שהנו שלוחת הפיורד הגדול הרדנגרפיורד ,

נצפין לאודה ל "עמק המפלים" ,הלכודים בין קרחון הפולגהפונה לבין הרדנגרוידה. נמשיך לאטרקציה ייחודית- ריכוז של מפלים רבים במרחק של 10 ק"מ בלבד. באזור מצוי גם סכר מעשה ידי אדם.נבקר במפל לנגפוסן חמישי בגודלו בנורבגיה.

נחלוף על העיר אודה ונסייר בזוג מפלים לטה וסקרס הנשפכים  על גשר המקומר והופכים לאחד בכוח עצום .

אם יתאפשר נבקר באחת התצפיות היפות ביותר בנורבגיה ,בדרך צרה ועקלתונית . 

נמשיך לסיור במפל האימתני וורינגפוסן , בכפוף ללו"ז , נערוך ביקור ב"קן הנשרים" לאחת התצפיות המרהיבות ביותר בנורבגיה * אפשרות לסיור מחוץ לתחנת הכוח "סימה" החבויה עמוק במעבה האדמה ,.נמשיך למלונינו באזור. 



יום 9

גיילו, גול, אוסלו- עיר הבירה

נצא מגיילו , באזור מספר כנסיות עתיקות -סטוות, מהתקופה הפגאנית העשויה רק מעץ. נבקר באחת מהן .נמשיך לבירת נורבגיה-אוסלו.  נסייר בגן הפסלים של ויגילנד , בחצר ובתצפית ממבצר אקרהאוס, נתרשם  מבית האופרה , נבקר בבית העירייה- שם מוענק פרס נובל לשלום -ממקפצת הולמנקולן, ארמון המלך , הגלרייה לאומנות ,הטיילת המרהיבה על הפיורד של אוסלו. נבקר במוזיאון הויקינגים ,  באי ביגדוי.

נראה את מוזיאון אוניית הקוטב " פראם" ואת מוזיאון קונטיקי המפורסם של מדען המאה של נורבגיה תור הירדאל.



יום 10

אוסלו- ת"א

בהתאם לשעת הטיסה , נמשיך בסיורים בעיר, לחילופין יציאה לשדה התעופה. תם ונשלם הטיול.

הטיול מתאים גם לשומרי מסורת - ביום שישי -שבת  המלון בעיר ברגן- ביום ראשון ממשיך הטיול.

לפרטים על האוכל -נא להתקשר אלי.

*   המסומנים בכוכבית- יבוצעו בכפוף ללו"ז ולשיקולו של המדריך.
*
  ייתכנו שינויים במסלול בהתאם לטיסות, מעבורות, מזג האוויר, הוראות השלטונות ומיטב שיקולי המדריך לטובת הטיול
.

* המחיר כפוף לשינויים במחירי הטיסה , בהתאם למועד היציאה

לפרטים נוספים על ההצעה :   039604467  0523343354- איתמר

המחיר כולל :

טיסות מנתב"ג לאוסלו (דרך יעד ביניים)

מלונות בדרגת תיירות טובה או 3 כוכבים

ארוחות בוקר סקנדינבית במלונות כלולות ,

ארוחות צהרים –פיקניקים- כל יום נצטייד, באופן אישי , בסופרמרקט לקניית מצרכים  ארוחת צהריים ,

4 ארוחות ערב כלולות במחיר

אוטובוס תיירים ממוזג

9 הפלגות - במעבורות בפיורדים

אגרות כבישים  ומנהרות ,

טיפים לנותני שירותים-מלצרים, 

מדריך חוקר היסטורי של הויקינגים ומומחה לנורבגיה  - איתמר מרום- מחבר הספר – "עלייתם ושקיעתם של הויקינגים " -200 שנות הגמוניה.

הקלק להדפסת טופס הרישום 

הטיול שלנו בתמונות ללא מילים




                                                                                                                                                          

       

 

   

   

   

 

   

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 






















   

 

 

חזרה לעמוד הקודם

הרשמו עכשיו לניוזלטר השבועי שלנו!
אימייל:
שבדיה - יציאה 30/12
מחיר רגיל
$1200.00
€896.00
מחיר מבצע
$800.00
€598.00
תוכנית הטיול
פרטי הטיסה
וושינגטון - יציאה 03/12
מחיר רגיל
$900.00
€678.00
מחיר מבצע
$450.00
€339.00
תוכנית הטיול
פרטי הטיסה
שבדיה - יציאה 01/12
מחיר רגיל
$290.00
€219.00
מחיר מבצע
$145.00
€110.00
תוכנית הטיול
פרטי הטיסה
שבדיה - יציאה 01/12
מחיר רגיל
$999.00
€746.00
מחיר מבצע
$899.00
€668.00
תוכנית הטיול
פרטי הטיסה
שבדיה - יציאה 01/12
מחיר רגיל
$2800.00
€2091.00
מחיר מבצע
$2800.00
€2082.00
תוכנית הטיול
פרטי הטיסה
שבדיה - יציאה 01/12
מחיר רגיל
$180.00
€136.00
מחיר מבצע
$120.00
€90.00
תוכנית הטיול
פרטי הטיסה
ווילס - יציאה 01/12
מחיר רגיל
$410.00
€309.00
מחיר מבצע
$205.00
€155.00
תוכנית הטיול
פרטי הטיסה
צרפת - יציאה 01/12
4 לילות יציאה ב1-12 כולל טיסה
מחיר רגיל
$1099.00
€821.00
מחיר מבצע
$1000.00
€747.00
תוכנית הטיול
פרטי הטיסה
שבדיה - יציאה 24/11
מחיר רגיל
$122.00
€91.00
מחיר מבצע
$499.00
€373.00
תוכנית הטיול
פרטי הטיסה
ספוג אל יד לאזור הגב|sponge.php|http://www.youtube.com/v/NxOIBGKvdKI?version=3&hl=en_US&rel=0 ליקר גת|liqueur_gat.php התקן להצמדת סחבת רצפה למגב |magav.php|http://www.youtube.com/v/Gj07iKsMPL8?version=3&hl=en_US&rel=0 התקן למזיגת נוזלים ביד אחת |liquid_device.php|http://www.youtube.com/v/UHE_DNBMYfg?version=3&hl=en_US&rel=0 עלייתם ושקיעתם של הויקינגים|vikings.php
החברההיעדמספר מקומות אחרוניםמחיר מבצעמועד יציאהמועד חזרה
תורפורלס
שבדיה
13
$165.00
€124.00
03/12/2011
10/12/2011
תוכנית הטיול
פרטי הטיסה
תורפורלס
דנמרק
2
$900.00
€672.00
02/12/2011
08/11/2011
תוכנית הטיול
פרטי הטיסה
תורפורלס
שבדיה
255
$900.00
€672.00
02/12/2011
07/12/2011
תוכנית הטיול
פרטי הטיסה
תורפורלס
מונטנגרו
12
$90.00
€68.00
01/12/2011
05/12/2011
תוכנית הטיול
פרטי הטיסה
תורפורלס
שבדיה
200
$200.00
€149.00
24/11/2011
30/11/2011
תוכנית הטיול
פרטי הטיסה
מוצר היום במחיר מבצע!