הויקינגים -מובילים בהגיינה אישית

                                                                                                 הויקינגים מובילים בהגיינה אישית              

        הלוחמים הסקנדינבים הימאים סבלו מעששת כואבת וממורסות בשיניים.

        ובכל זאת, בריאות השיניים שלהם הייתה במובנים מסוימים טובה יותר משלנו.

בשיא העידן הוויקינגי, לוחמים סקנדינביים יורדי ים שלטו בכיפה בצפון אירופה ומחוצה לה. אבל אפילו כשהם הטילו אימה, למשל, על האיים הבריטיים, הם הפסידו במאבק נגד חיידקי הפה. כפי שמתברר, ויקינגים רבים סבלו מעששת, הצטברות פלאק וזיהומים בשיניים, והם השתמשו באסטרטגיות שונות כדי להפחית את הכאב.

מספר מחקרים בחנו את בריאות השיניים של הוויקינגים, כולל אחד שפורסם בדצמבר 2023 בכתב העתכתב העת PLOS One. לצורך המחקר, צוות מחקר בחן את שרידי השלד של 171 ויקינגים שנקברו במאות ה-10 עד ה-12 בחוץ למנזר וארנהם האתר של כנסיית האבן העתיקה ביותר בשוודיה.

למעשה נתנה לכל סט שיניים ויקינגיות בדיקה שגרתית. החוקרים ושני סטודנטים לרפואת שיניים השתמשו באור בהיר, מראת שיניים עגולה ומברשת שיניים רכה כדי לבדוק 3,293 שיניים .

לאחר מכן עשו צילומי רנטגן לחלק מהן כדי לאשר את ממצאיהם.

בקרב ילדים ויקינגים, הם לא הצליחו לאתר אפילו חור אחד, רחוק מאוד מהיום, שם אפילו בשוודיה – רטילסון מכנה "אחת המדינות בעולם עם בריאות השיניים הטובה ביותר" – כ-20% מבני ה-6 כבר פיתחו חור. (השיעור גבוה בהרבה בארצות הברית).

עבור מבוגרים ויקינגים, לעומת זאת, זה היה סיפור אחר. ליותר מ-60% מהנבדקים היה לפחות חור אחד, ופרט אחד נמצא עם 22 חללים. ברטילסון ועמיתיה מצאו גם עדויות להצטברות פלאק ואבנית, כמו גם זיהומים שהיו גורמים למורסות שיניים כואבות ומלאות מוגלה. "אפשר לראות את העקבות [של הדברים האלה] אפילו 1,000 שנה אחרי", אומרת  ברטילסון.

אישה ויקינגית אחת בשנות השלושים לחייה, סבלה מזיהום שיניים כה חמור, שייתכן שהרג אותה, בין אם על ידי חסימת דרכי הנשימה שלה או על ידי הפעלת אלח דם. "גם היום זה מצב קשה", אומר ברטילסון. "צריך להשתמש באנטיביוטיקה. לפעמים צריך להגיע לבית החולים כדי לקבל טיפול".

הדיאטה הוויקינגית הייתה קשוחה בהיגיינת השיניים

מה גרם לכל בעיות השיניים הללו? ייתכן שהדיאטה הוויקינגית אשמה. הסקנדינבים של ימי הביניים אכלו בשר, דגים, מוצרי חלב, ירקות ואגוזי לוז, כולם בדרך כלל בסדר לבריאות הפה. אבל הם סעדו גם מזונות עמילניים ומתוקים כמו לחם, דייסה, דבש ופירות, והם שתו בירה , שלאורך זמן יכולים לגרום למחלות שיניים כרוניות.

מחקרים קודמים הראו, כי קהילות ויקינגיות אחרות, כולל בדנמרק, סקוטלנד ובאי השוודי גוטלנד, סבלו גם הן מעששת. לעומת זאת, נראה כי הוויקינגים האיסלנדים פיתחו חורים מעטים יחסית (אם כי הם חוו שחיקת שיניים נרחבת), אולי משום שהם לא אכלו עמילן וסוכר טבעי כמו עמיתיהם הפחות מבודדים.

הוויקינגים, הידועים בהיגיינה המצוינת שלהם, לא לקחו את הבעיות הללו בשכיבה. הצוות של ברטילסון מצא ראיות לכך שהם עקרו שיניים רקובות, וגם השתמשו בקיסמים – נוהג שמקורו בניאנדרטלים – כדי לעקור חתיכות מזון תקועות. באופן מפתיע יותר, הצוות של ברטילסון זיהה שני מקרים שבהם ויקינגים ככל הנראה חפרו לתוך חדר מוך השן, ככל הנראה כדי להקל על הכאב של זיהום.

"ברור שלא היו להם חומרי הרדמה, אז זה בטח כאב מאוד", אומר ברטילסון, שמוסיף כי לא היה ידוע בעבר שהוויקינגים ביצעו הליך כזה.

(למרות שלא היה קשר לבריאות השיניים, חלק מהזכרים הוויקינגים גם תיקו חריצים בשיניהם הקדמיות, אולי כסמל סטטוס או אופנה.)

אירופה של ימי הביניים: "זמן רע לשיניים"

הוויקינגים בהחלט לא היו ייחודיים בקרב האירופאים של ימי הביניים בכך שסבלו מבעיות שיניים. "זה זמן רע מאוד לשיניים", אומרת שרה לייסי, פרופסור לאנתרופולוגיה באוניברסיטת דלאוור, החוקרת שיניים עתיקות, על ימי הביניים. למעשה, היא אומרת שבריאות הפה של בני האדם החלה להחמיר לראשונה לפני כ-20,000 שנה, בשיאו של עידן הקרח האחרון, כאשר התכווצות הקרקע הראויה למגורים גרמה לשינויים תזונתיים. רפואת השיניים הפרימיטיבית באה זמן לא רב לאחר מכן; כבר לפני 13,000 שנה, סתימות שיניים מזפת היו בשימוש באיטליה.

בשל תזונתם, ציידים-לקטים היו בדרך כלל צ'ומפרס בריאים (אם כי היו יוצאים מן הכלל, כגון קבוצה פליאוליתית במרוקו של ימינו עם חיבה לבלוטים מתוקים). אבל כשחברות עברו לחקלאות, השיניים שלהן בדרך כלל נפגעו, והן החלו לחפש דרכים נוספות לטפל בהן. לדוגמה, מדענים גילו כי כלי צור שימשו לכאורה לקידוח בשיניים טוחנות הרוסות חללים בפקיסטן לפני כ-7,500 עד 9,000 שנה, ואילו סתימה בת 6,500 שנה מדונג דבורים התגלתה בסלובניה.

בינתיים, המסופוטמים הקדומים האשימו (שלא בצדק) את תולעי השיניים בעששת, המצרים הקדמונים ואחרים השתמשו במשחת שיניים, האטרוסקים העתיקים עיצבו כתרי זהב וגשרים דנטליים, והסינים המציאו את מברשת השיניים הזיפים. עם זאת, רפואת השיניים המודרנית מתוארכת רק למאה ה -18, בערך כאשר המהפכה התעשייתית הובילה עידן של קמח מעובד וסוכר שזרע הרס בשיניים של אנשים. עד לאחרונה, אומרת לייסי, בריאות הפה "רק ממשיכה לרדת ולרדת לאורך זמן".

ואכן, למרות היעדר משחות שיניים מופלרות, מברשות שיניים, חוט דנטלי ורפואת שיניים מקצועית, בריאות השיניים הוויקינגית, במיוחד לילדים, עלתה במובנים מסוימים על זו של בני האדם במאה ה-21.